שאלה
שלום לכבוד הרב.
הייתי מעוניינת לדעת מה דעת הרב בעניין הבא-
האם תנועה מעורבת צנועה היא בדיעבד או לכתחילה?
והאם אנו צריכים להפריד את סניפי התנועה כאשר יש מצב להפרדה? כאשר ניתן להפריד??
תודה מראש
-הדס-
תשובה
שלומות!
שאלה זו נשאלה כבר עשרות פעמים באתר זה ויצרה פולמוס רב עניין.
אינני מוצא לנכון לפרט מחדש את דעתי אלה להגדירה בקצרה:
תנועת הנוער בני עקיבא היא תנועה של לכתחילה כיון שהמצב הכללי בעם ישראל היום הוא מצב של דיעבד!
אי אפשר לנתק את הדיון ולהעבירו לכתלי בית המדרש מבלי לבחון את המציאות העכשוית. המציאות מראה שברוב המקומות בני עקיבא היא תנועה קדושה שמקרבת רבים לתורה ובזכותה, בסופו של דבר - נבנה עולם התורה ועולם הישיבות. אי אפשר לראות את התפתחות ישיבות ההסדר כמו גם הישיבות התיכוניות והאולפנות בלי תרומתה הנפלאה של בני עקיבא וכך גם ביחס למפעל ההתיישבות ביש"ע.
גם הגרעינים התורניים מורכבים ברובם מחניכים שספגו רוח חלוצית בבני עקיבא.
אכן, כיון שהמציאות טעונת תיקון, גם בני עקיבא טעונת תיקון.
לכן, אין לשלול את הנועה ואיןליצור אצל האנשים תחושה של רפיון וחוסר יכולת להתקיים לכתחילה. זה מרפה ידיים, זה מפריע להתפתח ולהתעלות.
ואם יש מקומות פרטיים שרוצים להפריד את הסניף מתוך ענווה גדולה מבלי לגרוע ממקומם של אחרים - בבקשה.
כל זה לא אומר שאין לבחון את מצבה של התנועה בשבע עניים ולהוסיף קדושה עד כמה שניתן בהפרדה מכסימאלית של מחנות - כיוון ששם המציאות היא בעייתית יותר או ביצירת גבולות נכונים בפעילויות חוייתיות המצריכות שמירה והצבת גדרים נכונים.
והכל צריך להיות מתוך תשובה מאהבה, מתוך בטחון בצדקת הדרך, מתוך תחושה שאנו בונים עוד קומה במהלך תחייתם של ישראל, מתוך הבנה שאין לנו במה להתבייש אלה רק לשמוח בחלקנו.
אשרינו שרבותינו הרב נריה זצ"ל והרב דרוקמן, מנחים אותנו מתוך אחריות חינוכית, מתוך שיקול דעת במתינותץ כדי לקרב כמה שיותר חניכים אל דרך הקודש, דרך בני עקיבא.
חזק חזק ונתחזק
ויהי ה' בכל מעשה ידינו.
בב"ח לתו"ע
שי