תן לי כיף? לשמור נגיעה עדיף!

בע"ה

שלום!

השאלה שלך משקפת הרבה חשבון נפש והרבה נקיפות מצפון, כאילו שאת אומרת – הנה אני, זאת שבכלל אין לה קשר עם בנים, עשיתי טעות כזאת קשה...
אז אני רוצה להרגיע אותך. דווקא בגלל שאת לא רגילה לסביבה שיש בה גם בנים (לשמחתך), ודווקא בגלל שאת לא חיה בחברה שמחייבת אותך להתמודד עם שאלות של נגיעה, המקרה שבן הושיט לך יד ל"כיף" היה קיצוני בשבילך והסיטואציה מאוד הביכה אותך. וכשמשהו מביך אותנו – אנחנו מתבלבלים ולפעמים עושים טעויות בלי לחשוב...

והנה, עברה יותר משנה והמקרה עדיין מעיק עלייך ולא נותן לך מנוח.

אבל אם נסתכל לעומקו של עניין, נבין שבעצם את יכולה להיות נינוחה ורגועה מאוד:
קודם כל, בכלל לא ברור שמה שעשית הוא לא בסדר. לא פירטת הרבה על המקרה, אבל גם לפי ההלכה יש הסוברים שאם מישהו מושיט לך יד ואם לא תושיטי לו חזרה הוא ייפגע ויתבייש – מותר להושיט לו. אז יכול להיות שבזה שהחזרת "כיף" מנעת מהבחור הנחמד הזה הרבה אי נעימות.

שנית, את בעצמך אומרת שהדבר קרה בטעות כי התבלבלת. לא נורא! לכולנו זה קורה שאנחנו עומדים במקרה "מפדח" ולא ממש יודעים מה לעשות. אני בטוחה שקרה לך הרבה פעמים שהתבלבלת וטעית, וזה ממש לא צריך לאכול אותך! הנה, שמת לב שעשית משהו שלא היית עושה אם היית קצת פחות נבוכה וזה לא חזר על עצמו. תשאירי את המקרה במקום שהוא היה ותלמדי ממנו לקח לעתיד – כמו שנשמע שכבר עשית.

ומה הלקח? הלקח הוא ללמוד בפעם הבאה איך להגיד לבחור היקר, "אני שומרת נגיעה אבל זה לא אישי – אני מאוד שמחה לפגוש אותך!" תני לו הרגשה נעימה וחיובית גם בלי המגע.

מהמכתב שלך עולה שאת נערה רצינית שרוצה לעשות רק טוב בעיני ה´ – אל תתני למקרה הקטן הזה לאכול אותך! היה, עבר, ועכשיו ממשיכים הלאה בשמחה ובאומץ.

שנה טובה ומתוקה!

ליאורה

leora.d.c@gmail.com