שאלה
!לכבוד הרב עוזיאל שלום
עקב שיחתנו, רציתי לרשום שתי שאלות בהקשר של רעש בבית הכנסת. השאלה
הראשונה הינה בקשר להפסקת תפילת העמידה: האם אב יכול להפסיק את תפילתו כדי
לטפל בתינוק בוכה?
השאלה השניה נוגעת לאפשרות להפסיק את תפילת שליח הציבור או בעל הקורא על
מנת לחכות לשקט.
כמה ניתן להפסיק בזמן פסוקי דזימרה? בזמן קריאת שמע וברכותיה? בזמן חזרת
הש"צ? בזמן קריאת התורה?
נשמח לקבל מקורות לצורך לימוד העניין.
תודה וכל טוב.
בברכה,
תשובה
ב"ה
שלום.
1)אם אדם נמצא במהלך התפילה ואחד הילדים שלו בוכה ומפריע או מרעיש וכדומה כל דבר הטורד את הציבור,
מותר לאדם להפסיק בתפילתו ולגשת אל התינוק ולהרגיעו.
ההרגעה יכולה להעשות בכמה דרכים כגון להוציאו או להרימו ולתת לו מוצץ או צעצוע וכדומה.
ואפילו אם האדם עומד באמצע תפילת 18 או באמצע קדושה והתינוק בוכה אז יש לסיים את הברכה ומותר ללכת אליו ולהרגיעו או להוציאו או להרימו ללא הפסק בדיבור. והעיקרון הוא שתפילת הציבור וריכוזם וכבודם קודם לתפילת היחיד.
אני מעתיק לך את המקור :
שולחן ערוך אורח חיים סימן קד סעיף א
א) *לא יפסיק בתפלתו. ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיבנו* אבל א מלך עובדי כוכבים, אם אפשר לו לקצר דהיינו שיאמר תחלת הברכה וסופה קודם שיגיע אליו, יקצר* או אם אפשר לו שיטה מן הדרך, יטה ולא יפסיק בדיבור, ואם אי אפשר לו, יפסיק. "
משנה ברורה סימן קד ס"ק א
(א) לא יפסיק - ואפילו רמיזה בעלמא אסור אם לא לתינוק הבוכה מותר לו לרמז לו בידיו כדי שישתוק ולא יטרידו מתפלתו ואם אינו מועיל ירחיק את עצמו ממנו ולא ידבר עמו. וכן אדם נכבד שעומד בתפלה והש"ץ ממתין עליו באמירת קדיש או קדושה והוא אינו מרוצה בכך שימתינו עליו וזה מטרידתו בתפלה מותר לו לרמז לש"ץ שיתפלל כדרכו
שערי תשובה אורח חיים סימן קד
לא יפסיק כו´ - וכתב בבר"י בשם מהר"י מולכו שאסור לדבר בפיו בתינוק השוחק אף שמטרידו בתפלתו, אבל מותר לרמוז בידיו כדי שישתוק התינוק, וכ"כ מהר"ם בן חביב בתשובת כת"י וכתב מהר"י מולכו עוד שאם כבר עשה אופן שישתוק התינוק ועודנו שוחק ומטרידו ירחיק עצמו ממנו ולא ידבר ע"ש ועיין לקמן ס"ק ג´ ועיין סי´ ס"ג לענין לרמוז בק"ש לדבר מצוה דיש חילוק בין פ´ ראשונה לשני´ וכאן שאני שמחמת שמטרידו אינו יכול לכוון תפלתו כראוי הו"ל צורך התפלה עצמה ומותר לרמוז ונראה דאדם נכבד שעומד בתפלה והש"ץ ממתין עליו באמירת קדיש והוא אינו מרוצ´ בכך שימתינו עליו מחמת טרחא צבורא ומחשבה זו מטרידהו בתפלתו מותר לו לרמוז לש"ץ שיתפלל כדרכו ולא ימתין עליו וכתינוק שוחק ומטרידו דמי: "
2)מותר לשליח ציבור להפסיק מעט בתפילתו ולחכות לשקט ואין בכך משום הפסק או קטיעת התפילה כגון שנפל ווילון או שולחן ויש להרימו או כגון שיש מניין אחר שבא להוציא ספר תורה מהארון ולהוליכו לבית כנסת אחר או כגון ששליח הציבור מקעקע בגרונו או משתעל או שיש צורך לחלפו וכדומה ואין לדבר הזה שיעור אלא לפי העניין שלא יהיה הפסקה גדולה מידי .
3)ההפסקה שעליה אני מדבר היא הפסקה של הליכה ואפילו באמצע תפילת 18 אבל לא הפסקה של דיבור וגם לו לומר "שששששששששששששששששששששששששששש" כי אמירה כזו היא הפסק והליכה לא.
וההפסקה בסעיף 2 היא המתנה בשקט עד שישתרר שקט .
כלומר ההיתר להפסיק הוא לא היתר לדיבור ולפטפטת.
4)בהרבה מן הסידורים מודפס לוח וטבלה של הפסקות בתפילה שיש מקומות שמותר לבצע הפסקה בתפילה לצרכים שונים כגון לברך על ברקים ורעמים וכדומה.
ואם נופל הסידור מהיד באמצע תפילת 18 עיין בתשובתי ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=77046
בברכה,
עוזיאל