שאלה
>אמר לי פעם ראש הישיבה שלי: זה לא משנה כל כך >מה שם תקרא לו. קרא לו "אלוקים" קרא >לו "הטבע" קרא לו איך שתרצה, העיקר תתיחס >למהות. והמהות הזו היא חכמה עצומה כמעט אין >סופית.
וייתכן שזו אינה חוכמה עצומה ואין סופית אלא מקריות. יתכן אף שהטבע לא קיים והוא קיים רק בראש שלנו, ייתכן שאנו חולמים וכל החוכמה העצומה והאין סופית הזאת אינה קיימת. לסיכום ייתכן שזו אינה חוכמה עצומה ואין סופית, ולכן אני גם לא מאמין בטבע.
>אם כך אתה יכול לראות שבענין הזה אין מחלוקת.
יש מחלוקת כי אני לא מאמין בטבע.
>אם אתה רוצה אז "הראש של הטבע" - זה ביטוי >נחמד גם בשבילי.
>אבל תודה שהחכמה של הראש הזה היא משהו מאוד >עליון וגדול מאיתנו אלפי מונים.
>ויש לנו הבנה בראש הזה שהוא לא רק עכשיו אלא >גם עתידני.
אני לא מודה בזה, אולי הכל לא קיים, אולי הכל בראש שלי ולכן אני חכם אלפי מונים מהטבע עצמו, כי אני יצרתי אותו בחלום שאני חולם עכשיו, ייתכן אף שאני מאוד טיפש ולכן אני חולם חלום טפשי ולכן המציאות טפשית ואינה חכמה כלל וכלל.
אז מה יהיה?
(אני דווקא כן רוצה להאמין...אבל עושה רושם שזה בלתי אפשרי מבחינתי...כי כל עוד ישנם האפשרויות הנוספות כמו שהצגתי, מקריות, חלום, טפשות, אני לא מאמין.)
אז מה יהיה?
תומר
תשובה
בס"ד
שלום
קראתי את מכתבך כמה פעמים ואני חושב שהחופש שאתה נוטל לעצמך למעט את כוחו של ההגיון האנושי הוא נכון בעיקרו אבל לא בכיוון שהולכת אותו.
אי אפשר להמציא כללים לעולם. הוא לא מתנהג על פי הכללים שאנחנו קובעים לו. אתה יכול להחליט אם לקפוץ מהגג או לא. אתה לא יכול להחליט מה יהיו התוצאות של הנפילה הזו.
החופש הוא לא מוחלט, יש כללים לעולם.
כל האומרים "כל אחד והאמת שלו" לא עומדים במבחן המציאות. שם מנצחת האימרה ש"אמת יש רק אחת". אולי יש לה הרבה מאוד פנים והרבה מאוד שלבים אבל המציאות היא אחת.
"כל אחד והאמת שלו" זה חופש לא אמיתי. זה חופש שיקרי שאף אחד לא נוהג על פיו. נכון לומר שלכל אחד יש נשמה מיוחדת וכוחות יחודים ו"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" אבל כל המיוחדות החשובה הזאת לא משנה את האמת הבסיסית. ש"אמת יש רק אחת" והיא רבת פנים.
כל מה שאני מנסה לומר שיש כללים בחופש העצום שנתן אלוקים לעולם . מי שמפר את הכללים האלו יהרוס את העולם. לבטל את ההגיון זה לומר מותר לרצוח או לגנוב כי "כל אחד והאמת שלו". העולם מרובע כי "כל אחד והאמת שלו". השמש עולה במערב כי "כל אחד והאמת שלו". אתה מבין שכל זה שטות אחת גדולה כי לעולם לא יחפש שום אדם בבוקר את השמש במערב.
הידע שברשותנו הוא מספיק גדול לדעת שהשמש תזרח במזרח, ואע"פ שהידע שלנו הוא מוגבל בהקפו.
לידע הזה שאנו מבינים כי על פיו מתנהל העולם יש מגבלה. מצד אחד הוא כוח אמיתי. על פיו מתנהל העולם, ועל פיו מתנהל אף אתה. ומצד שני החכמה היא יותר גדולה מאיתנו אלף אלפי פעמים. אף על פי כן כל הגודל העצום הזה לא אומר שהחכמה הקטנה שלנו היא לא אמיתית.
אוסיף ואומר כי על סמך המידע שלך אתה לוקח סיכון. אתה נוסע במכונית בירידה במהירות של שמונים קמ"ש כאשר בסוף הירידה יש סיבוב ותהום מצד הדרך. אתה וכולם נוסעים בבטחון כי הברזל והמעצורים וההגה יפעלו כפי שאתה יודע שיפעלו. הרי לך כי על סמך הידיעות שלך אתה וכולם מסכן את החיים.
זאת אומרת שאפשר לגלגל מילים בלי גבול על כך ש"יכול להיות" ו"יש סיכוי" וגם הסתברות של "אחד לטריליון" היא הסתברות וכד' הכל הם מילים בלי גבול. אבל במציאות אנחנו לא מתנהגים על פי המילים הגדולות הללו כי הם כושלות במבחן הפשוט ביותר של החיים – במבחן המציאות.
אנחנו מחויבים לאמת – ושום אדם בעולם לא יחתום על חוזה שמחייב לשלם מליון דולר בשבוע הבא חוזה שיש בו קנסות למפירים. הכל בגלל שהוא קנה כרטיס פיס שסיכויי הזכיה שלו הם אחד ל,,,מאה אלף. בודאי ובודאי ששום אדם לא יקח סיכון על דרך החיים שלו כולה בגלל סיכוי של אחד למליון, אחד למליארד, אחד לטריליון.
אז איך אדם יאמר לא אאמין באלוקים כי יש סיכוי של אחד לטריליארד שבפוקס התרחש איזה נס של מקריות ונוצר תא אחד פשוט של חלבון באיזו שלולית בעולם של פעם. ושוב בפוקס התרחש שוב איזה נס של מקריות ונוצר עוד תא אחד פשוט של חלבון באיזו שלולית בעולם של פעם. כך מליארדים על מליאדים של "בפוקס". – סלח לי – הכל קישקושים.
אף אחד לא יכול להאמין שמישהו רציני חושב כך. אבל לדבר כך – אין שום בעיה.
בפועל אדם לא מנהל את החיים שלו על סיכוי של אחד למאה. אף אחד לא משחק ברולטה רוסית.
מי שמאמין בתיאוריה הזאת ונוהג על פיה הוא מהמר יותר כבד פי מליון מזה שלוקח אקדח ומניח אותו מול רקתו ויורה בהנחה שהכדור שנמצא בקנה הוא "עקר". סוף סוף הרי אחד למאה אלף יש "כדור עקר" ואולי זה הכדור הזה?
אז אני אירה בראשי!!
כך נוהג מי שמסתמך על הגיון של אחד לטריליון על מנת לנהל את כל החיים שלו כאילו אין אלוקים. זה לא לקחת אקדח ולירות בראש, זה לקחת מקלע כבד ולירות צרור ושרשרת על הראש שלך בהנחה שכל הכדורים בשרשרת הם "עקרים".
אולי??
לא יכול להיות??!!
מספרים על ניוטון שערך ארוחת ערב לידידיו והראה להם דגם של מערכת השמש וכוכביה שמסתובב על ידי גלגל קטן ומראה את היחסיות בגודל ובמהירות הסיבוב וכו'. כולם התפעלו עד אין קץ ממלאכת המחשבת הזו ולבסוף באה השאלה המתבקשת מי יצר את הדבר המופלא הזה וכמה זמן לקח וכו' שאלות מתבקשות. הענין הוא שהשאלה נשאלה על ידי אחד מידידיו של ניוטון שהיה "כופר מושבע" מאלה שטוענים שהעולם נוצר "בפוקס" - במקרה.
ניוטון לא היה יכול להתאפק ואמר לו שזה היה בדיוק אתמול בערב כשהוא הלך בגינתו ונתקל בערמת גרוטאות שהיתה בחצרו. וההתקלות שלו איתם הפילה אותם אחד על השני ו"בפוקס" – "במקרה" נוצרה המכונה המופלאה הזו.
"לא יתכן" קרא הידיד בתדהמה. "זה לא יתכן" – "אתה,,,, ניוטון,,, אומר דבר כל כך טיפשי" – "אתה עובד עלינו". וכו' וכו' – לרגע אני מפסיק בסיפור ושואל אותך האם מישהו האמין שזה יכול להיות? באיזה אופן רחוק שברחוקים?. התשובה היא ברורה. ולמה זה כל כך ברור – כי זה מפגש של התיאוריות עם המציאות.
המשך הסיפור ידוע מראש. אחרי שכולם כבר הביעו את דעתם המוחלטת שזה בילתי אפשרי לחלוטין אמר ניוטון לאותו ידיד "ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר" הרי המציאות האמתית היא מורכבת על המכשיר הזה פי "אין סוף" פעמים, אבל עליה קל לך להגיד שהיא נוצרה במקרה.
למה? כי זה רחוק ואינו נבחן במבחן אמיתי.
מסקנה – צריך להיות אמיתי.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם