שאלה
שלום רב,
יש לי שתי שאלות.
א. מה הפירוש "סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שווה לנו" (מה זאת אומרת לא שווה לנו")?
ב. שמתי לב שבתחנון יש הרבה משפטים כמו למשל "היינו לעג וקלס בגויים" "שיקצונו כטומאת הנידה" "צאן לטבח" וכו'. בימינו כשיש את תחילת הגאולה ושבנו לארץ אבותינו האם אנו עדיין יכולים לומר זאת? ואם כן אז מדוע?
ג. אני מרגישה מהתחנון שאנחנו כאילו מסירים כל אחריות מעצמנו לגבי חטאותינו. למשל "ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עלייך עינינו" (או שהכוונה שאנחנו מייחלים לסליחתו של ה'?). בכל מקרה אשמח אם הרב יסביר לי מעט על נושא זה.
תודה רבה
בברכה
תשובה
א. לא היה כדאי לנו(לסור ממצוותיך ומשפטיך הטובים)
ב.דווקא הקטעים שציטטת אינם בעייתיים שהרי הם בלשון עבר ולא בלשון הווה. יש קטעים אחרים בעייתיים בלשון הווה כמו "ירושלים ועמך חרפה לכל סביבותינו". דם תפילת נחם בתשעה באב בעייתית באותה צורה. יש שכתבו להתכוון לבית המקדש ששמם ושועלים מהלכים בו. ויש שהציעו לשנות ללשון עבר. אכן דבר זה מעיד על הצורך בסמכות מרכזית של סנהדרין שתחזור ותעדכן את מה שצריך לעדכן, שהרי גם מציאות זה שכל אחד ישנה בצורה אחרת לפי מה שנראה לו "אינה בריאה" בלשון המעטה.
ג. נראה לי שאכן יש מקומות שבו אנו פונים לרחמיו הגמורים , אך במקומות אחרים אנו לא נמלטים מהאחריות שלנו. המציאויות בחיים הם מורכבות ויש מקרים שאכן האדם צריך להגיע לנקודה שהוא מתבטל לחלוטין מול הבורא.