שאלה
שלום כבוד הרב.
בהתעסקותי במשנת ריה"ל אודות סגולת ישראל, ועל דעתו של ריה"ל בעניין עם ישראל וייחודו. עלתה בי השאלה האם תורת הגזע היא מוסרית או לא? דהיינו- אין כוונתי להשלכה המעשית של תורת הגזע כמו שנעשתה בשואה, אלא לעצם הרעיון. האם עצם האמירה( בלי התבטאות האמירה במציאות) שישנו עם אחד, גזע אחד, בני אדם מסוימים שהם יותר טובים מהשני, היא אמירה מוסרית או לא? שאלה זו מטרידה אותי כמה שבועות. שהרי לכאורה המחשבה נותנת להסיק שאמירה זו מוסרית, הרי כמובן שאדם רגיל הוא יותר טוב מאדם בעל צרכים מיוחדים. או בע"ח יותר טובים מהדומם וכדומה. ומכאן גם לגבי הנאציזם, האם אמירה כזו של ייחוד ועליונות על המין האנושי היא מוסרית או לא, כמובן בלי עצם המעשה הנוראה שעשו?
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
אחד הדברים המאפיינים את ספר הכוזרי הוא העובדה שהוא כתוב כדיאלוג. הצורה הספרותית הזו מביאה לכך שנושאים מסוימים צצים ועולים במקומות מספר בספר הכוזרי, והרוצה לעמוד על משנת ריה"ל חייב ללמוד את כל המקומות בספר בהם הוא דן בשאלת סגולת ישראל, ואז לקבל תמונה מלאה.
משנתו של ריה"ל היא אכן משנה המעמידה את עם ישראל במקום מיוחד במינו. הוא רואה את עם ישראל כמעלה חמישית, השונה ממעלת האדם הרגיל; הוא קובע כמה פעמים שגוי שהתגייר מתקבל בברכה גדולה, אולם אינו יכול להגיע לסגולה מיוחדת זו; הוא רואה את סגולת ישראל כהמשך מימי אדם הראשון וכדו'. כל אלה אינם מדברים על השאלה האם היהודי הוא "טוב" יותר, אלא על העובדה שיש סגולה מיוחדת לאומה הישראלית שאינה קיימת בעולם האנושי כולו.
אולם בד בבד תורתו מדגישה את העובדה שאין איש שהקב"ה לא יגמול לו טובה על מעשהו, גם אם אינו יהודי; היא מדגישה את העובדה שייחודם של ישראל מעמיד אותם כחלק אורגאני של העולם (ישראל באומות כלב באברים), ולא זו בלבד שאין מדובר בשליטה ובהשמדה של גזעים אחרים, כי אם באחריות ובתביעות גדולות יותר מהאומה הישראלית; וכדו'.
זו התמונה העולה ממשנתו.
כל טוב ויישר כוח על העיסוק בנושא