תורת ארץ ישראל

עניינה של תורת ארץ ישראל מתבאר בדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, ובמיוחד בכתבי הרב קוק זצ"ל, שקרא להחזיר את עטרת תורת ארץ ישראל למקומה הראוי לה בדור התחיה.
מקורות מרכזיים נביא בסוף התשובה.
מדברי רבותינו עולה, כי בארץ ישראל, ארץ הנבואה, מוארים הפרטים המעשיים מאור הכלל הרוחני ומקבלים את משמעותם העמוקה. בארץ ישראל ישנה שאיפה לחשוף את הכלל הבונה את הפרטים, ואת היסוד הרוחני הבונה את הסעיפים המעשיים, ולא לראות את הכלל העומד לעצמו ואת הפרטים לעצמם.
בארץ ישראל הצד המעשי - ההלכה, והצד הרוחני - האגדה, אינם עומדים בנפרד אלא משולבים זה בזה לאחדות אחת.
בענין לימודה של תורת ארץ ישראל בפועל. הרב קוק זצ"ל, באיגרת צ"ו, קרא לתלמידי חכמים (שאינו מכיר את ערכם) לעסוק בעניינים אלו, ולגלות את כבודה של תורת ארץ ישראל. כלומר, לא רק גדולי הדור נדרשים לעסוק בכך, אלא כל שכבות הלומדים לפי עניינם ומעלתם.
מובן, שכדי לשלב בין הלכה לאגדה - כדי למצוא את הכלל הרוחני הבונה את הפרטים, יש צורך בידיעת הכללים. הרב קוק זצ"ל קרא בכמה מקומות לשוב ללימודי האמונה ובראשם לימודי החכמה הפנימית שבתורה כחלק מהשבתה של התורה למקום הראוי לה.
השאיפה היא להגיע מתוך הסוגיות עצמם אל היסודות הרוחניים הבונים אותם. ישנם דרכים מעשיות להגיע לכך, שאין כאן המקום להרחיבם. בקצרה נאמר, כי לימוד דברי חז"ל תוך דיוק רב במלותיהם, הוא שער מרכזי בדרך אל הפנימיות. חז"ל הלבישו את רעיונותיהם במילות הסוגיא - המשנה, הגמרא וכדו' - והדרך להגיע אל הרעיון היא לדייק היטב במילים אותן בחרו חז"ל כדי להביע את דבריהם.
אלה הם יסודות הדברים בתמציתיות. נשמח להרחיב בנקודות בהן ידרש בירור נוסף.


מקורות העוסקים בענין:
בראשית רבה פרשה ט"ז, ד'
בבא בתרא קנ"ח ע"ב - "אוירא דא"י מחכים" וברשב"ם
בבא מציעא פ"ה ע"א - תענית ר' זירא וברש"י
כתובות ע"ה ע"א - "חד מנייהו כתרי מינן" ובשיטה מקובצת בשם ריב"ש
הנצי"ב בהקדמה לפירושו לשאילתות "קדמת העמק" א', ט'
מהר"ל נתיב התורה פי"ג
של"ה מסכת פסחים דף ט"ז
סנהדרין כ"ד ע"א בענין ת"ח שבא"י

ברב קוק זצ"ל:
אגרות ראי"ה אגרת צ"ו, ק"ג, תפ"ג
אורות התורה - בעיקר פרק י"ג
אורות התשובה - פ"ד פסקא י'
מאמרי הראי"ה עמ' 78
אורות הקודש א', עמ' כ"ה