תורה -"מאלפי זהב וכסף"- הכיצד?

שלום לך,
א. נכונה טענתך ש"התורה חוסכת במילים" , שהרי מפי ה' נאמרה ואף על פי כן הגמרא בכמה מקומות, לגבי כפילויות שונות בתורה , מביאה דעה הסוברת ש:"דברה תורה כלשון בני אדם", כלומר: מפני שדרך בני אדם לכפול המילים בדיבורם, גם התורה נכתבה בדרך דיבורם של בני האדם ולכן כפלה הדבר. ( עיין ב"מ ל"א: , ברכות ל"א: ועוד)
בנוסף לכך, בנביאים, שאומנם נאמרו על פי דברי ה' אבל בסיגנונו של הנביא, כבר אמרו המפרשים שיש מקומות בהם: "כפל הדבר במילים שונות" ( כגון: רד"ק בישעיהו ה', ט"ו:" וישח אדם וישפל איש").
כל שכן בספרי הכתובים ובכללם תהילים, שאף תוכנם איננו מפי ה' אלא בחכמת הכותב וברוח הקודש, בודאי שיתכן שכפל דוד "מאלפי זהב וכסף." בשביל להדגיש הדבר או מפני שכך דרכם של בני אדם לומר.

ב. אף על פי כן עמדו מספר פרשנים על כוונתו של דוד בהזכירו גם זהב וגם כסף:
הילקוט מעם לועז מביא הסבר, שיש חשיבות מסוימת לזהב ויש חשיבות מסוימת לכסף.
הזהב חשוב מן הכסף מעצם היותו יקר יותר אבל הכסף חשוב מן הזהב מפני שהוא "עובר לסוחר", שניתן לשלם איתו עבור סחורות ובא דוד לומר שחשיבות התורה בעיניו היא יותר מחשיבות הזהב ואף יותר מחשיבות הכסף.
בעל פירוש ה"מגדל דוד" על תהילים מביא משל לסוחר עשיר שמשתכר בכל יום אלפי דינרי זהב. כאשר יבוא אליו אדם ויציע לו סחורה שהרווח ממנה יהיה של מעות כסף בודדות, בודאי שלא יסחור העשיר עימו. וזו היא כוונתו של דוד המלך, שהתורה חשובה לו כל כך לא רק מרווח של "אלפי דינרי זהב" כלומר: שמוכן הוא לשמוע חידושי תורה רבים מאדם אחד, אלא אפילו אם יבוא אדם ויאמר לו חידוש קטן, שהוא כ"כסף" לעשיר, בכל זאת לא ימנע מלשמוע אותו.
המהר"ל מפראג בסיפרו "תפארת ישראל" פרק מ"ו מסביר הבדל נוסף בין זהב לכסף. אומר המהר"ל שהכסף יכול להגיע לזיכוך וזיקוק יותר מן הזהב והזהב יתרונו בכך שהוא יפה ונחמד לעיניים יותר מן הכסף.
יותר משניהם היא התורה, שהתורה גם מזוקקת כל כך עד שאין בה פסולת כלל - ככסף, וכן היא נחמדת ומקובלת אצל האדם לומד התורה - כזהב. יתכן אם כן שזו גם כוונתו של דוד בפסוק:" טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף."
כל טוב,
נדב, חברים מקשיבים.