שאלה
יישר כח צדיקים וצדיקות ! עלו והצליחו !!!
תמיד כשמגיעים לקטע של "מתי נכתבה התורה ?" "משה רבינו קיבל הכל בהר סיני?" "איך יכול להיות שמשה קיבל הכל בהר סיני ? הרי אם כך אז נאמרו לו גם דברים שיתרחשו בעתיד ?? ואם הוא כן ידע אז למה לא ניסה לעצור אותם?"
מתעוררות המון בעיות ומחלוקות...הדבר הזה נורא הציק לי מכיוון שהתורה היא הדבר הבסיסי ביותר שמניע אותנו בעולם ולפי דעתי אנו אמורים להבין את קבלת התורה לעומק !
אז הרשיתי לעצמי לעיין בכמה ספרים...בספר "תורה למשה מסיני" כתוב שכל התורה נמסרה למשה בהר סיני ! הכל כולל הגמרא ,המשנה וכל חידוש שעולה היום !
למדתי גם את הספר "חיי עולם" של הרב אבינר ושם הוא מתייחס למחלוקת שקיימת ,יש האומרים שהתורה נכתבה מגילות מגילות ויש באומרים נכתבה חתומה.
מגילות מגילות משמע נכתבה ברצף הזמן של המקרים ,לדוג' בקברות התאווה משה רבינו כתב את הפרשיה בתורה וכ'ו ...לפי הדעה הזו משה התנבא בכל פעם לפני מקרה וזה קצת סותר את זה שהוא קיבל את כל התורה מסיני...בנוסף נשאלת השאלה מדוע הוא לא פעם כדי שהמקרים הרעים לא יקרו ?! הרי הוא ידע עליהם מראש ...
לפי הדעה השניה שהתורה נכתבה חתומה ז"א שמשה רבינו כתב את כל התורה בבת אחת בסביבות ספר דברים ואז זה מסתדר מבחינת זה שהוא קיבל את כל התורה מסיני אבל עוד יותר קשה מבחינת זה שהוא ידע על החטאים שעם ישראל יחטא ואם כן מדוע לא עצר בעדם ??
אשמח אם תבהיר לי את הנקודות האלו:)
שוב יישר כח עצוםם !!!
תשובה
שלום רב לשואלת,
ראשית ישר כח על השאלות, וכל הכבוד על העיון, סליחה על האיחור במתן התשובה.
אקדים ואומר שלדעתי יש גם שיטה שלישית, שאותה אציג, אך בכל אופן אנסה לענות גם לפי שיטות אלו,
לדעתי, ולפי עיוני, אין מחלוקת עקרונית בין ההסבר שתורה מגילה ניתנה או חתומה ניתנה המחלוקת היא מעשית, מתי כתבו את התורה, אבל ברור שהתורה ניתנה למשה בסדר מסויים, ולא נאמרו לו הדברים לפני שהם קרו, אלא כל חלק נאמר לו בזמן המתאים (כך לפי פירושי רש"י תוספות ורשבא בגמרא בגיטין דף ס עמוד א)
לפי מה שעיינתי עוד, גם מה שנכתב שמשה רבינו ידע את כל מה שתלמיד עתיד לחדש, אין הכוונה שהוא ידע בפועל את כל התורה שבעל פה שניתנת לנו היום, כלומר, משה לא למד כנראה שמירת שבת כהלכתה, אבל כל הדברים האלו התחדשו ממנו.
נביא עוד מאמר חזל שלכאורה סותר למה שאמרתי ונבארו:
מה שנאמר: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע" אין הכוונה שהוא מסר ליהושע את הנביאים, או את המשנה והגמרא, אלא הוא מסר לו את התורה שבעל פה, שהיא הבסיס למשניות ולתלמוד, כלומר, דרכים ללימוד התורה, ומידות ושיעורים שהם הכלים שעל ידם מקיימים את התורה, כמו שיעור כזית, שיעור מחיצה, שיעור סוכה, 13 מידות שהתורה נדרשת בהם, ועוד כל מיני כלים שאותם חייבים למסור בעל פה שכן זו הבנה מיוחדת בתורה.
לפי הסבר זה שאלתך באה על מקומה.
אין באמור משום חוסר אמון בנבואת משה חס ושלום, בהרבה מקומות בתורה נכתבות נבואות, כמו בפרשת האזינו, וכן דברים שנכתבו בתורה על דברים שקרו שנים רבות לפני שמשה נולד, ונכתבו בנבואה, אך אין זה מדרכה של התורה וגם לא של הנביא לכתוב דברים בצורה כזאת שהם קרו לפני שהם קרו, ולכן נראה שדברים אלו נכתבו אחרי שהם קרו, ולא לפני. (לא בגלל שהם לא יכולים לעשות זאת, אלא בגלל שהתנך נכתב לאנשים שבעולם ולא לנביא עצמו)
ולשאלתך,
הדבר מוכח ונבדק בכמה מקומות (לא באופן מעשי, אלא באופן לוגי ומחשבתי) שגם אדם שיודע על משהו שיקרה בעוד זמן מסויים, לא יכול למנוע אותו, כלומר, העניין שאדם יודע שעומד לקרות משהו בעוד זמן מה, אין זה אומר שיש לו את הכח למנוע את הדבר, אילו היה ביד האדם שיודע כח למנועה הוא לא היה יודע את זה, כיון שאז ידיעתו היתה מונעת את מציאות הדבר, וממילא הוא לא היה יודע (ואז זה יוצר סתירה לוגית), ולכן ברור שכל ידיעה שהיא של העתיד אינה יכולה למנוע מהדבר הנודע לקרות.
לכן אין לשאול למה אם משה ידע שעם ישראל עומד לחטוא הוא לא מנע זאת, כיון שגם אם ידע בפרטי פרטים מה עם ישראל עומד לעשות, וגם אם הוא כתב זאת בתורה, אין זה אומר שיש לו כח למנוע זאת.
רבות מחשבות בלב איש ועצת ה´ היא תקום.
בכל אופן שאלה זו רחבה יותר מהמקום הצר הזה, והיא שאלה שניתן להרחיב עליה לכל מיני כיוונים.
אני מקווה שעניתי לך לשאלתך,
בברכת הצלחה
עקיבא כהנא
akiva.ka@gmail.com