תורה ללא קשרואמונה בקב"ה

שלום אביב.

במקום מסוים את צודקת התורה היא אכן דרך חיים, היא מלמדת אותנו להיות אנשים מוסריים וטובים.
היא מחנכת לחסד, למידות טובות. ומחנכת אותנו לחיים מאוזנים, חיים שאינם חיי מותרות ומלאי תאוות.

בעולם קיימים המון "דרכי חיים", במיוחד בימינו שגדל בו דור שמואס בתרבות העולם המערבית החסרה כל תוכן, דור שמחפש את עצמו. קמים כל הזמן שיטות ´ניו איי´ג למיניהם או מיובאים כל מיני "דרכי חיים" ממזרח העולם.

אז מה ההבדל בין כל ה"דרכים" הללו לדרך התורה?
(מלבד כמובן שהתורה היא דרך חיים שמיושמת בעולם כבר 3000 שנה, והם קמו אתמול..)

הבדל אחד "קטן"- הקב"ה.

אבל קודם כל נתחיל מהתחלה.

את כותבת שאלוקים לא מהווה חלק מחייך, זה באמת מובן, מה לך ולאלוקים, הרי הוא שם היכן שהוא, ואת פה בעולם הזה.
זה בעצם כמו שאין לך קשר עם נשיא ארצות הברית, מה לך ולא?!

איך יוצרים קשר עם אלוקים, הרי הוא כ"כ רחוק מאיתנו? ובכלל מה הוא? הרי אין לו דמות הגוף ואינו גוף?

לכן רבש"ע נתן לנו את התורה.

התורה היא הדרך להתקרב אליו.

חז"ל דורשים את המילה "אנכי" המילה הראשונה בעשרת הדיברות כראשי תיבות של “[א]נה [נ]פשית [כ]תבית [י]הבית" כלומר הקב"ה אומר לנו אני כתבתי את נפשי בתוך התורה ונתתי לכם. וע"י שאנו לומדים תורה אנחנו מתחברים לרבש"ע.

ננסה להסביר זאת ע"י דוגמא מחיינו
כאשר אנחנו קוראים ספר מסויים, אנחנו נפגשים עם עולמו הפנימי של הסופר בין אם זה במודע בין אם זה בתת מודע שלנו.

גם הסופר עצמו אינו מודע לכך, שהוא בעצם כותב את "נפשו" בספר. אבל כל מה שאדם כותב יוצא מעולמו הפנימי, סופר שהוא חומרי ותאוותן כך גם הספרים שלו יראו בהתאם מלאי תאוות, לעומת זאת סופר בעל אמונה יכתוב סיפור בעל אופי אמוני, וסופר מלא תסבוכות הספרים שלו יראו בהתאם.
וכבר אמרו חז"ל ש"אין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו" כך גם אפשר לומר "אין אדם כותב אלא מהרהורי ליבו".

כלומר אותם הרהורים שיש בליבו של הסופר, לובשים צורה חדשה ע"י הדמויות שבסיפור וכל אחד מייצג משהו מסוים מעולמו של הסופר,
וכאשר אנחנו קוראים באותו ספר אנחנו בעצם נפגשים עם עולמו של הסופר.

לכן כאשר אנחנו לומדים תורה ומקיימים את המצוות, אנחנו בעצם נפגשים עם רבש"ע.

בעצם כל עניין התורה הוא להפגיש אותנו עם המימד האלוקי, בעולם הזה.
וזוהי המטרה של עם ישראל בעולם, להפגיש את העולם עם רבש"ע, להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" הכהנים תפקידם לחבר את העם לרבש"ע וכך גם ישראל בעמים "כהנים", מחברים את העולם עם רבש"ע.

אז תכל´ס,
אני חייב לגלות לך סוד כמוס, אע"פ שאת כותבת שאין לך קשר עם אלוקים, יש לך!
אין אדם בעולם או ליתר דיוק שום יצור בעולם שאין לו קשר עם אלוקים,
נכון לא תמיד מרגישים זאת, לפעמים מרגישים יותר ולפעמים פחות.
אבל תמיד יש לכל אחד ואחד קשר עם בורא הכל.

נתחיל בזה שלרבש"ע יש קשר איתנו, הוא משגיח עלינו ודואג לנו
הוא כמו אבא שדואג לבנו או לבתו, שיצליחו בחיים,
הוא עוזר לנו גם כאשר אנחנו לא יודעים זאת,
לפעמים הוא נותן לנו ניסיונות כדי לעזור לנו להוציא כוחות חיים שטמונים בתוכנו.
הוא אבא שאוהב ודואג.
חשוב שתדעי שלקב"ה אכפת ממך!!!

אבל גם לנו יש קשר עם רבש"ע, בתוך תוכנו ישנו כח שהוא כמו כח הרגש או כח ההשכלה,
קוראים לזה [אמונה].

הרבה אנשים חושבים ש"אמונה" מבטאת ספיקות,
כלומר אני לא יודע עם אלוקים אכן קיים, אבל אני מחליט לחשוב שכן.

אז זהו שלא!
אמונה מבטאת סמיכה, אני סומך על מישהו.
כאשר אני אומר לחבר שלי אני מאמין בך, אני ממש לא מסתפק אם הוא קיים או לא,
אלא אני אומר לו שאני סומך עלייך.

כך גם האמונה מבטאת את ההישענות שלנו על רבש"ע, את הקשר שלנו עם רבש"ע.
האמונה טבועה בתוך כל אחד ואחד מאיתנו.

אמנם לא תמיד אנחנו מרגישים את הקשר הזה,
משום שכל מיני סיבוכים בחיים בדעות וברצונות, הגורמים לנו להתעלם מהקשר עם אלוקים.

וכן בגלל יצר הרע שבתוכנו, שממש לא מרוצה מהקשר עם אלוקים.


לסיכום,
אני מציע לך להמשיך לקיים את המצוות שאת עושה כמו עכשיו,
כי גם לזה יש ערך.

אמנם כדאי לך מאוד לנסות לשפר את הקשר עם אלוקים,
כיצד?
תתפללי, תפילה אישית שלך הבאה מן הלב
את יכולה לשאול אותו כל שאלה שמפריעה לך,
על החיים שלך, על המטרה בחיים,
בסופו של דבר הוא עונה, אמנם לרוב זה לא בצורה ישירה אבל הוא עונה.

עצה נוספת היא ללמוד אמונה,
לדוגמא בגן האמונה המבואר של הרב ארוש או "מבט בהיר בערפל" או "אחת שאלתי" של הרב ראובן ששון.

בהצלחה רבה.
ומצטער על עיכוב בתשובה.

לכל שאלה ובעיה.
אלעד
Gasner@inn.co.il