שאלה
בעקבות הבילבול ששורר היום לגבי זהות מינית עלתה בי שאלה.
התורה אסרה על משכב זכור. זו תועבה. מדובר על דאורייתא.
מדוע הנושא הזה מתחיל לקבל לגיטימציה בציבור שומרי התורה והמצוות?! אם מתברר שיש אדם כזה במשפחה, פתאום אסור לנתק איתו מגע וצריך להיות סובלניים כלפיו גם אם הוא מעורר פרובוקציות?
מה עם נשמות.הילדים שנחשפות מגיל קטן "לסובלנות" שכזו?
איפה התורה נכנסת פה?
העיקר ש'דרך ארץ קדמה לתורה'? האם זה לא מוצא מהקשרו?!
כואבת מאד.
אמונה.
תשובה
נדמה לי שיש כאן בילבול יוצרות.
בוודאי שאין לגיטימציה ליחסים חד מיניים.
כמו שכתבת משכב זכר הוא איסור דאורייתא.
האם במקרה בו בן משפחה, חוטא יש לנדות אותו או לקרב אותו? זאת שאלה אחרת.
יש צורך לשאול על מידת הנזק שיכול להגרם לבני משפחה אחרים ולהכניס זאת לסל צדדי הספק. ומצד שני לזכור כי ישראל שחטא - ישראל הוא, ולזרוק כל ילד שסטה מדרך התורה והטהרה, גם זאת דרך קשה, ולא פשוטה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם