שאלה
בע"ה
לרב שלום, ישנה תופעה שנפוצה בהרבה מסניפי הארץ והיא תופעת השל"ד (שוס להיות דוס).
התופעה מתבטאת בכך שאנשים עושים כל מיני דברים (בעיקר חיצוניים) כמו ציצית צמר על הבגדים (שכולם יראו) כיפה גדולה ועוד רק כי זה "שוס".
הבעיה שלי עם התופעה היא שאינני יכול ומוכן להבין את זה שאנשים לוקחים מצווה כ"כ חשובה כמו ציצית והופכים אותה לכלי להשגת פופולריות.
ועוד שבעוד הם חושבים שהם בסדר הם אינם לומדים תורה (מלבד אולי ליקוטי מוהר"ן) ,צניעות בינו לבינה ועוד כהאי גווני.
1.מה דעתו של הרב בעניין התופעה?
2.איך עלי להתייחס אל אנשים הנגועים בתופעה?
3.האם יהיה זה נכון לחנך את חניכים שלי דרך התופעה בתקווה שהם ימשיכו אתה הלאה (ויבינו מתישהו את טעותם)?
3.(אינה קשורה לנושא דלעייל) שמעתי שהובא בפני הרב העלון "תיובתא", מהי דעתו של הרב על העלון?
נ.ב. לעניין הסימפתומים של התועה שכתבתי עליהם עלי לציין כי אלו המקרים אותם אני ראיתי אני בטוח ומשוכנע כי יש יוצאי דופן אך נראה לי כי הם מעטים.
תודה רבה!!!
תשובה
שלום רב.
1. תופעות חיצוניות אף פעם לא מעידות על צידקות של אותם אנשים - בוודאי ישנם כאלו מבינהם שבאמת הדברים נובעים מצידקות וישנם כאלו שבאמת הדבר נובע מהתופעה שתיארת.
2. לגבי אותם אנשים שתיארת שבאמת הדבר נובע מן התופעה הנ"ל צריך לדעת לגשת אליהם בעדינות ולהסביר להם שהנקודה החשובה היא הפנימיות ולאט לאט כדאי להם להתקדם אל עבר הלימוד הקדושה והטהרה. בשום אופן אל תמוטט אותם אלא עזור להם לגרום לפנימיות להשתוות לחיצוניות.
3. באופן כללי הנקודה העיקרית לחנך את חניכך ללימוד תורה יראת שמים וקיום מצוות, יחד עם זה חנך אותם שהכל נובע מצניעות וענווה ולא מתוך גאווה והבלטה של הדברים כלפי חוץ.
4. קראתי את העלון ולא הצלחתי להבין מי עומד מאחורי העלון ומה מגמתו של עלון זה. ראיתי רק 2 גליונות של עלון זה.
בברכה,
צבי קוסטינר.