תועבה או משהו טהור?

שלום וברכה,

כל מעשה שנעשה בעולם, נובע מכוח מסויים שפועל. וכל כוח בעולם, הוא לא מוגדר כ'טוב' או 'רע'. באמרי 'כוח' אני מתכוון ל'יצר'.

מלאכת ההריגה, יכולה להתפרש כרצח, ויכולה להיות שוטר הנאבק בפושעים. חכמים דיברו על אדם שנולד במזל מאדים - שידוע שיהא שופך דמים(יש דיון האם זה שייך גם ביהודים או לא). מה תהיה תקנתו? יפנה את הדחף הזה למקומות חיוביים* יהא מוהל, רופא, אולי שוחט. אבל עצם הדחף לשפיכות דמים הוא ביסודו לא רע.
קיום יחסים, יכול להתקיים על מנת לחזק את הקשר בין לאיש לאשתו, על מנת להביא ילדים בעולם - ויכול להתקיים כדי למלא את סיפוקם של פושעים שטופי זימה.

כך עולה כי כל דבר ניתן למשוך לכיוונים חיוביים ולכיוונים שליליים* דחף לכסף, לרצח, להרחבת דעת - הכל יכול להגרר לכל כיוון.

נניח שאדם מסויים ביצע פשע שעונשו מוות. כלום יכול אני להורגו על דעת עצמי? לא ולא. זה יהיה רצח לכל דבר ועניין. אני אמתין למשפטו של האדם, לגזר דינו, ואז ורק אז, מי שימונה על ידי השופט כמוציא להורג ייטול את חייו של הפושע.
ללא המסגרת של המשפט, הריגת הפושע תחשב לרצח.
כך ביחסים בין איש לאשתו. לא לשוא הם קרויים בפי הציבור שאינו דתי כ'יחסי מין', בעוד שבהלכה הם קרויים 'יחסי אישות'. אלו אינם יחסים שתפקידם להתקיים בין המינים, אלא אך ורק בין איש לאשתו. יחסים שלא במסגרת זו, הרי שהם פסולים מעיקרם.

אני אסכם בשתי נקודות:
א. כל דבר יכול להיות טוב ורע.
ב. מה שמבדיל ביניהם מלבד הכוונה, זוהי המסגרת הלכתית-משפטית.

כל טוב
עוזיה
(המשיב אינו רב)