שאלה
שאלתי על הפסוק הזה: "אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל"
לפי פירוש רש"י: "מחטבות תבנית היכל" - מהוללות בפי רואיהן ומדמין אותם לתבנית קומת ההיכל ורבותינו פירשו בנותינו כזויות מתמלאות תאוה כזויות מזבח המלאות דם ואינן נבעלות אלא לבעליהן
שאלתי היא האם השבח על בנותינו מכוון בפסוק זה על יופים החיצוני.
אבקש הרחבה על פירוש הפסוק הזה בעיקר על נושא היופי
תשובה
שלום וברכה
אמת הדבר, שכמעט בכל מקום בתנ"ך, אנו מוצאים כי התיאורים של הנשים הם תיאורי יופי.
מצד שני, אנו למדים ממקומות שונים, ביניהם אשת חיל, כי בוודאי שאין האישה נתפסת רק ככלי שהוא ליופי.
על כן, ניתן להבין כי התנ"ך אמנם מתאר בתיאורי יופי, אולם תיאורים אלה אינם מתמקדים בהיבטים החיצוניים כשלעצמם בלבד, אלא מהווים התגלות חיצונית של שלמות פנימית יותר. לאמור: ישנה חשיבות להיבטים החיצוניים, אולם הם לא עומדים לעצמם בלבד, אלא מהווים צהר דרכו אפשר להתבונן ללב פנימה.
כל טוב