תגובה לתשובה על פרשת תזריע מצורע

שלום וברכה

ועכשיו הבה ננסה לכתוב את כל מה שכתבת בתמונת ראי של מה שכתבת:
"עצם הקביעה שלאחר מחזור האשה – מופיעה טהרה, זה לנצל מנגנון חיובי שהקב"ה נתן לאישה ולהסביר אותו לא רק כתופעה ביולוגית אלא גם כתופעה המזמנת את האדם להתייחס לגופו, לטבול, ולחיות חיי טהרה גופניים – לא נזיריים. המונח טהרה כ"כ טעון עם קונוטציה חיובית שזה ממש נפלא, לפחות לי כאישה, לשייך אותו לתופעות ביולוגיות רצויות. (כרגע אנני מתיחסת לשכבת זרע, שזה דיון בפני עצמו). איזו אישה לא תרצה להיות בסטטוס טהרה ? מה האישה יכולה לעשות בכדי להגיע למצב של טהרה בלי התהליך הביולוגי הזה ? לשמחתי המונח מהווה אור גדול שמטיל זוהר על דמותנו ותפיסת עולמנו. (של הנשים). התורה הדגישה בדרך זו את התשוקה לחיים, ונראה לי שזה המקום שהיא הדגישה את היופי במנגנון הפוריות כצל של זה את חוסר ההריון (הבציות שלא הופרו) שמקשר את האדם למוות וטומאה.
עמי ארצות מהווים סכנה גדולה לדרכה של תורה. אסור לנו ללמוד את התורה דרכם. מי שנלחץ מהעובדה שהוא צחצח במברשת השיניים של אשתו – הוא בעיה. לא הדרכה. לא מקור ממנו ללמוד תורה. כאמור לעיל, אפשר לקרוא את כל המציאות הזו בצורה אחרת. נסי. תראי.
ברמת התורה ודיני הדאורייתא, אין הבדל כל כך גדול בין נידה ובין שכבת זרע. את כותבת שזה עניין מגדרי – ולא כן הוא. את כותבת שהתופעות "שונות לחלוטין" ולא כן הוא. יש הבדל ביולוגי, לא גדול, ובשל כך הבדל הלכתי – לא גדול. העובדה שלאיש יש שליטה ולאישה אין שליטה – אין בה כדי להוות ראייה לדברייך שמדובר בעניין מגדרי או בטומאה שמיוחסת דווקא לאישה. בסופו של דבר – שניהם טמאים כתוצאה מעניין טבעי וריטואלי (קיום יחסי אישות הוא דבר טבעי וריטואלי), וזה ממעט את ההבדל שבין האיש והאישה שבוודאי אין לקרוא לזה "שונה לחלוטין"; כיוון ששניהם טמאים – שניהם גם מיטהרים, וחיים חיי טהרה; לגבר יש טבילה בדיני הדאורייתא (כדי לעסוק בתרומה ושאר קדושות התלויות בארץ; כדי להיכנס בשערי בית המקדש, ועוד), וההרחקות בכלל הן הרחקות שמוטלות על הגבר ולא על האישה.
את לא צריכה לבקש סליחה על האורך והעיסוק בנושאים אלה. להפך. מופקד עלייך לשאול, ולשאול גם את עצמך, האם אי אפשר לקרוא בצורה שונה לחלוטין את מה שאת רואה כפגיעה באישה וכעניין מגדרי בהקשר זה (יש פגיעות בנשים בהקשרים אחרים, אולם בנושא הזה – אני חושב שהקריאה ההפוכה לקריאה שלך היא הנכונה יותר).

כל טוב