תאריך אזכרה

שלום וברכה.
נחלקו המנהגים לגבי אזכרה הנערכת בשנה הראשונה לפטירה, שם יש הסוברים שהולכים לפי הקבורה, היינו שאת האזכרה עושים בתאריך הקבורה, וכך נוהגים הרבה מהאשכנזים, ויש הסוברים שהולכים לפי תאריך הפטירה וכן עיקר לכל הספרדים וגם לחלק מהאשכנזים. אמנם בשנים הבאות לכל הדעות הולכים לפי יום הפטירה, ולכן התאריך הקובע (לפי דבריכם) הוא ג' באלול.
כתוב: ויהי ערב ויהי בוקר, ולכן למעשה היום מתחיל מהלילה. הדבר הנכון הוא לעשות את האזכרה במהלך יום ג' באלול היינו (השנה) מיום שני בערב (אחרי תפילת ערבית) ובמשך כל יום שלישי עד שקיעת השמש. יש עדיפות לעשות את האזכרה בתחילת היום, היינו תחילת הערב, ולכן הטוב ביותר הוא לעשות אותה ביום שני אחרי ערבית, אולם אם הדבר קשה אפשר גם במהלך יום ג' עד השקיעה.
עיקר האזכרה הוא אמירת דברי תורה ולימוד לעילוי נשמת הנפטר. יש נוהגים להביא כיבוד לברכות וטוב עושים, ובלבד שיברכו כדין, אולם זה לא במקום לימוד תורה. העליה לבית העלמין צריכה לכתחילה להיות ביום ג' עד השקיעה, ואם הדבר קשה אפשר להקדים ליום ב'.
בשולי הדברים. נציין כי יום זה הוא גם יום פטירתו של הרב הראשי הראשון של ארץ ישראל, מרן הגראי"ה קוק זצ"ל, שענייננו היה להיות שותף מתוך תורה בפעולות למען כלל ישראל וטובתם ויישובם על אדמת הקודש, וטוב לעסוק ביום זה גם בדברי תורה מתוך תורתו, שכאשר עוסקים בדברי תורה של רב שפתותיו דובבות בקבר והוא ממליץ טוב על העוסקים בכך, וזכותו תעמוד לסבתכם עם זכיותיה הרבות, ולכם ולכל ישראל.
בבניין ירושלים וטובת עם ישראל תנוחמו.