שתי שאלות באמונה

שלום וברכה

השאלות שלך הן שאלות כבדות משקל.
יישר כוח.
א. חכמים הלכו אפילו יותר רחוק, וקבעו כי "האומר סלע (מטבע) זו לצדקה על מנת שיחיה בני – הרי זה צדיק גמור". זה כמובן נושא מאתגר מאוד. עמדת היהדות היא אפוא זו – יש משמעות עמוקה לעובדה שאדם בכלל תולה את מה שקורה לו בעולם הזה ברצון האלוקים. בשעה שאדם מתפלל ומבקש דבר מה הוא למעשה עושה את מעשה האמונה העמוק, שכן הוא מבטא בכך את אמונתו שמה שמתחולל בעולם הוא תוצאה של מעשה אלוקים. לא זו בלבד, אלא שהוא מקיים יחס אינטימי עם האלוקים, נתלה בו, ומבקש ממנו את ישועתו. בכך אין כל רע, ואין בזה כל פגם באמונה.
ב. מבחנו של האדם המאמין הוא בשאלה מהי תגובתו בשעה שאין הקב"ה פועל לפי מה שהוא רוצה שהוא יעשה. בנקודת המבחן הזו מתבררת השאלה האם הוא עובד אלוקים באמת, או שאמונתו היא על תנאי. טענת השטן הייתה כי בשעת סתירה בין רצון איוב ובין מעשה אלוקים – איוב יישבר ולא יאמין, ואז יתברר כי מלכתחילה כל האמונה שלו הייתה אינטרסנטית ולא אנטימית.
ג. יש בתורה שתי שפות. השפה ההצהרתית היא השפה המתנגדת נחרצות להומוסקסואליות, וקובעת כי העונש על כך הוא מיתה, בשל חומרת הדבר בעולם הקדושה של הקב"ה. השפה המעשית, זו של התורה שבעל פה, היא דברי רבי עקיבא כי לו הוא היה יושב בסנהדרין לא היה אדם נהרג לעולם. התורה אפוא גם מצהירה על התנגדותה הטוטאלית לקיום יחסים הומוסקסואליים, אך אינה מכניסה הומוסקסואלים למחנה ריכוז והורגת אותם.

כל טוב ושבת שלום