שתיה וישיבה אצל גוי

שלום
מותר לשתות אצלו דברים קנויים כשרים ודברים טבעיים שאינם מבושלים ואתה יודע בוודאות של הוסיפו כלום כאשר דברים קרים ניתן לאכול בכוסות וצלחות שלו(נקיים) ודברים חמים בכלים חד פעמים.
טוב שתהיה אי נעימות מסוימת שכך לא תיווצר קירבה ונישואי תערובת שהם לצערנו מאד נפוצים בחו"ל
ולכן אסרו חכמים לאכול תבשיל שבישלו גוי גם מהטעם שאסרו פת של גויים, ובבישול יש חשש יותר לגזור שימשכו הלבבות ויתקרבו הדעות בין היהודי לגוי,
ולענ"ד הטעם לזה הוא "הטעם" - זאת אומרת שיש בהכנת אוכל ביטוי עמוק ליחס אישי ותשומת לב מפני שזו לא חכמה לקנות חומרי גלם ולשים בסיר ובדרך כלל ללא תשומת לב ואכפתיות האוכל יוצא "ככה ככה"
- הבישול הטוב דורש תשומת לב לרמת החום, ויחס כמות המאכל לעומת גודל הסיר, והוספת התבלינים ומשך זמן הבישול, והגשת האוכל כשהוא חם וכו' וכו' ולכן יש באכילת המאכל קירוב דעת ויכולים לבוא חס ושלום לידי חתנות.
ועוד טעם יש - מחשש שיאכיל את הישראל מאכל טמא, לכך אסרו חכמים לאכול את בישוליהם בכל אופן ובכל מצב, אפילו אם ברור לנו שהכל נעשה בכלים חדשים, והמאכלים כשרים ללא שום חשש של תערובת מאכל איסור. (ה"ה קיט)

אך ישנן שתי אפשרויות שבהן מותר לאכול תבשיל שבשלו גוי: א. שהמאכל שבישלו הגוי, דרך רוב בני אדם לאוכלו גם כשהוא חי, כגון שבישל הגוי עגבניות, גזר וכדומה. בזה לא אסרו חכמים כיון שלא חידש הגוי בבישולו כל כך, שגם בלעדיו היה ראוי לאכילה. ב. מאכל שאין ראוי להעלותו על שלחן מלכים, לאוכלו עם לחם או לקינוח סעודה. שכיון שאין דרך שאדם יזמין את חברו על מאכל שכזה, ממילא אין חשש שיבואו לידי חתנות. ומטעם זה גם לא גזרו חכמים במאכל זה שמא יאכילהו דבר טמא, כיון שאינו מצוי שמזמין על זה. (סימן קיג סעיף א)

קליות
חומוס קלוי אע"פ שאינו נאכל חי, אין בו משום בישולי גויים. והוא הדין לכל סוגי הקליות למיניהם, אם אינם עולים על שולחן מלכים. וכל שכן בקליות הנאכלים חיים כמו הפיסטוקים והשקדים וכיוצא בהם, שודאי אין בהם בישולי גויים. (ז. קב)

עוגות
עוגות הנאפות במאפייה של גויים, דינם כמו פת גויים ומותרות באכילה, ובתנאי שהישראל מדליק את האש. והטעם לדבר, שכיון שאם אדם קובע סעודתו עליהן [216 גרם], צריך לברך המוציא וברכת המזון, דינם כמו פת ומותרים. (ז. קיא)

סופגניות
גם בסופגניות של גויים יש להקל, שאע"פ שלהלכה אם אדם קובע סעודתו עליהם לא מברך המוציא וברכת המזון, מכל מקום כיון שהדבר נתון במחלוקת שיש אומרים שמברך עליהן המוציא, אזי לגבי בישולי גויים שהאיסור מדרבנן, אנו הולכים להקל. (ז. קו)
קפה. תה.
קפה של גויים, אין בו משום בישולי גויים ומותר לשתותו. משום שהקפה בטל לגבי המים והמים הם העיקר, [שהרי לכך גם מברכים על הקפה 'שהכל'], והרי במים אין חשש של בישולי גויים כיון ששותים אותם חיים. והוא הדין גם בתה של גויים.

ולכן מה שמצוי שמגישים קפה בחברת מטוסים של גויים, יש להקל לשתותם. וגם אין לחשוש מהכלים שלהם, שהרי בדרך כלל יש להם כלים מיוחדים לבשל את הקפה, כדי שלא יפיג טעמו של הקפה. וגם משום שסתם כלים אינם בני יומן, דהיינו שסתם כלי לא חוששים שבישלו בו תוך 24 שעות האחרונות, ונמצא שאפילו אם בישלו בכלי מאכל איסור, כבר פג טעם האיסור הבלוע בו. וטוב שיבקשו לשתות בכוסות זכוכית שאינם בולעים ואינם פולטים כלל. (ה"ע ב פט. ז קיב)

מסיבה של גויים
לא ישתה קפה במסיבה של גויים, כי אע"פ שאינו אסור משום בישולי גויים. עדיין יש חשש של קירוב דעות וכיוצא בזה. אך אם רובם ישראלים, ויש גם כן גויים, מותר. אלא שיזהרו שלא יכשלו בכל מיני דיבורים אסורים. (ה"ע ח"ב עמוד צא)
הלכות יין נסך
מגע הגוי ביין
אסרו חכמים לשתות יין של גויים, ולחומרת האיסור אסרו חכמים אף יין של יהודי שנגע בו הגוי. (יורה דעה סימן קכג סעיף א)
תנאי האיסור
היין נאסר באופנים דלהלן: א. נגע הגוי ביין ממש. ב. מזג את היין לכוס. ג. הגביה את בקבוק היין כשהוא פתוח ונענעו.

היה הבקבוק סגור ונענעו או פתוח והגביהו ולא נענעו, מותר לשתותו. (ה"ה קמב)
יין מפוסטר
יין מבושל לא גזרו עליו חכמים לאסור במגעו של גוי, ולכן יין המצוי כיום שהוא מפוסטר דינו כמבושל ואינו נאסר במגע הגוי. ואולם יש להקפיד שיהיה היין מפוסטר לפחות 80 מעלות. (ז. קמו)

מסיבה של גויים
אסור לשתות יין במסיבה של גויים. ואפילו אם היין מבושל שאינו אסור משום יין נסך, או שהישראל מביא יין מביתו ושותה מכליו בלבד, גם בזה אסור. ואולם אם רובם ישראלים, ויש גם כן גויים מותר. (ה"ה קמז)

בברכה
אייל משה