שש זכירות

שלום לך,

את שאלתך אתה צריך להפנות לקב"ה נותן התורה – מדוע הוא ציוה אותנו לזכור דווקא מצוות אלו.

ובכל אופן נברר מעט את ענין ה´שש זכירות´ המודפסות בסידורים בסוף תפילת שחרית:
1. ענין זה בסוף התפילה הוא הידור ומנהג ואינו חיוב.
2. על שלושה דברים יש מצווה מפורשת לזכור אותם, והשאר הם הידור הנלמד מהפסוקים חלקם מהתורה וחלקם מדברי הנביאים.
3. בחלק מהסידורים מופיע שנהגו העם ע"פ הארי לומר אחרי התפילה ארבע זכירות, במקומות אחרים מוזכרות שש, ויש המונים בשם האר"י לומר עשר זכירות בסוף התפילה.
4. זכירות אלו לפי ענינם -
א. יציאת מצרים - חובה מהתורה לזכור זאת בכל יום. זה היסוד הגדול באמונתנו כדברי ספרי החינוך ולכן ברור חובה זו. יוצאים ידי חובה בקריאת שמע בפרשת ציצית ובעוד מקומות בתפילה.
ב. מתן תורה – עיקר העיקרים שהתורה נתונה לנו מן השמים ואנו וצאצאנו עד סוף כל הדורות שמענו קול אלוקים מדבר אלינו. בזכירה זו עלינו גם לחשוב על עלבונה של תורה ולהתחזק בלימודה.
ג. עמלק – חובת מהתורה לזכור ואנו עושים זאת לפחות פעם בשנה בקריאת פרשה זו בספר תורה. מחיית עמלק היא תנאי להופעת מלכות ה´ בעולם {אין שמו שלם עד שלא ימחה עמלק מתחת השמים} וזה התפקיד הראשון שלנו כעם בארצו.
ד. מעשה מרים – יסוד הגדול של קיומנו הוא להאמין אמונה שלימה בחכמי התורה שעומדים בכל דור ולא להרהר אחריהם. כך כתוב בפירוש בתורה.
ה. שבת - חובה לזכור את השבת בכל שבוע שנאמר ´זכור את יום השבת´. שמירת שבת היא תכלית חיינו בעולם ולכן ברור שאנו חייבים לזכור זאת באופן תמידי. אנו מקיימים זאת בשבת בקידוש ובימות החול בשמות הימים {ראשון, שני וכד´}.
ו. מעשה העגל – לכאורה נאמרה לדור המדבר, ויש הנוהגים שלא נהגו לאמרה {וכן את פרשת מרים} כי יש בה גנות על ישראל.
ז. פרשת המן – מציינת את גדולת הקב"ה והשגחתו התמידית המזמין לכל חלק בבריאה את פרנסתו.
ח. ה´ הוא הנותן לך כח לעשות חיל – זה בודאי יסוד חשוב לפני יציאה למלאכה בכל יום ויום.
ט. ירושלים –לב ליבו של עם ישראל ונלמד משבועת ישראל-"אם אשכחך ירושלים".
י. בלק ובלעם – על פי דברי הנביא "זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם".

בברכה דוד לוי