שררה לאישה

שלום רב,
שאלת השררה לאישה נדונה כבר בתלמוד. ההנחה שאישה אינה יכולה לשאת בתפקידי שררה נלמדת מדין מלך. המדרש קובע שהמצווה למנות מלך נאמרה בלשון זכר באופן לא מקרי. "שום תשים עליך מלך". חז"ל פירשו שמדובר דווקא במלך ולא במלכה.
הרמב"ם הרחיב את העקרון הזה וקבע שנשים לא יכולות לשמש בשום תפקיד ציבורי. ועל זה סמכו מי שרצו לומר שאין זה הולם שאישה תשמש בתפקידים כאלו. אך דעה זו היא קשה ביותר ואינה הפשט של הדרשה. ואכן המנחת חינוך (חכם מהמאה ה 19, ומקובל מאד לסמוך עליו בימינו לעניינים שונים) כבר העיר שאמנם כשמדברים על מינוי של מלך ראשון אין ממנים מלכה. אולם, בירושה, אפשר שתהיה גם מלכה גם פרשני הרמב"ם שקדמו למנחת חינוך העירו כפי שהערת, שעינינו רואות וכך גם הצעת בשאלתך מרים, חולדה דבורה וכן שלומציון שימשו בתפקידים ציבוריים.
ההסבר המקובל מעבר לדברי המנחת חינוך הוא שאם הציבור הוא שמקבל על עצמו את מרותה של אישה, אזי הדבר אפשרי לעניינים שונים ורבים כולל למשרות שיפוטיות.
לכן, לעניות דעתי, בימינו כשהמציאות היא שנשים שותפות בכל תחומי החיים, והמוסר הטבעי דורש לנטות אחר הדעות המרובות המאשרות את זכותו של הציבור להציב בתפקידים של שררה גם נשים. יש להעדיף שיטות אלו, מה גם ששיטת הרמב"ם תמוהה מיסודה. וגם אינה עומדת בסתירה לשיטות הפרשנים האחרים שהכריעו שכשהציבור מעוניין אין למנוע את הדבר.
כל טוב
מיכל

(המשיבה: הרבנית מיכל טיקוצ´ינסקי)

רבני בית הלל משיבים על שאלות גם בפייסבוק - כנסו עכשיו - http://www.facebook.com/B.Hillel?filter=2