שאלה
הרב ויצמן שלום, השאלה שלי הייתה אמורה להיות מופנת לעוסקים במלאכת השרות הלאומי אבל מכיוון שאין לי את האפשרות לפנות אליהם, אני פונה אליך בתקווה שתהיה לך תשובה בשבילי,
אני לומדת בכיתה יב' ושנה הבאה אני אמורה להתנדב לשרות לאומי, כל חיי חונכתי לכך שבנות דתיות אינן יכולות להתגייס לצבא, והיום אני באמת מאמינה שיש בעיה עם הגיוס לצבא בשביל בת דתית לאומית (כמוני) ובהחלט גיבשתי לעצמי את ההבנה והידיעה מדוע אין בת דתית יכולה להתגייס, (משום בעיות הלכתיות, צניעות וכו') תמיד ידעתי שאני אלך לשרות לאומי ואתרום למדינה בצורה הטובה ביותר שאני יכולה, ולכן כבר במשך חצי שנה שאני מחפשת מקום שרות, להתנדב בו בשנה הבאה, וכל מה שקיבלתי מכך עד עכשיו זה הרבה עוגמת נפש לי ולהורי, הוצאות גדולות שנזרקו לחינם, והפסדים משמעותיים של ימי לימוד. וכל זאת בשביל שאני אחפש מקום שרות בכמה מקומות ואזכה ליחס מזלזל או לתשובות שליליות מאותם מקומות וכו'... וכן שאני אשאר שבועיים לפני פסח, עדיין ללא מקום לשרת בו שנה הבאה.ולצערי הרב אני לא היחידה, לצערי רוב חברותי שחיפשו מקום שרות (בין אם הם סגרו ובין אם לא..) זכו לאותו הייחס, וכן לעוגמת נפש רבה מהשרות הלאומי- ולחילופין, יש לי חברות שהולכות (לא עלינו) לצבא ודווקא הן זוכות ליחס טוב, הן מתקבלות בזרועות פתוחות, ואין להן הוצאות רבות (שכן הצבא מממן נסיעות למיונים) כל זה הביא אותי להתלבטות אם לא עדיף ללכת ולתרום לצבא עם כל הבעיות ההלכתיות שיש בכך, ולחסוך עוגמת נפש רבה? אשמח מאוד לשמוע את תגובתך בנושא, תודה מראש אביגיל
תשובה
בס"ד 23609
ראשית, אין קשר בין עגמת הנפש לאיסור ההלכתי, והאיסור על הליכה לצבא הוא מוחלט. שנית, העברנו את שאלתך לראשי האגודה להתנדבות, נקווה שהמצב ישתפר.
ברכה והצלחה.
צוות שו"ת ישיבת מעלות