שאלה
אני כרגע משרתת בשירות לאומי עם נוער במצוקה חילוני.במהלך השנה הזמנתי בחורי ישיבה שיבואו וידברו על עיניני דיומא ,חגים וכ"ד.כשראיתי אותם איך הם נמצאים בדרגה אחרת כביכול טהורים יותר לא עברו נסיונות שאני עברתי,הרגשתי פשוט הרגשה של פיספוס הרי אם לא הייתי הולכת לשירות לאומי והייתי כל היום במדרשה,כל היום הייתי במין חממה ולא הייתי מתנסה בנסיונות ואני חושבת שהייתי יכולה להיות בדרגב רוחנית יותר גבהה.אשמח לשמוע את דעת הרב בנושא.
תשובה
שלום וברכה
אינני יודע לאילו נסיונות את מתכוונת, אך אנסה לענות תשובה כללית.
האם הדרך הנכונה לחיים היא להיות רק בחממה ולא להתנסות בשום התנסות אחרת?
תפקידנו בחיים הוא לעשות את רצון ה', ולתקן את העולם. לשם כך אנו נדרשים להגיע למקומות לא קלים, ולהפגש בדברים קשים. אינני בטוח שמי שמתנסה ומתגבר, נמצא במקום פחות טהור ממי שלא התנסה. במילים אחרות: למרות ההרגשה שלך שבחור ישיבה נמצא בדרגה רוחנית יותר גבוהה, טהור יותר כביכול, אין זה תמיד כך. ההבדל הוא שבחורי ישיבה לא פעם מפותחים יותר מבחינה מחשבתית. יש מהם שלימוד התורה פיתח את אישיותם ותיקן את מידותיהם, אך אין זה מפני שלא התנסו, אלא מפני שעסקו בתורה.
במידה מסויימת היום פתוחה דרך התפתחות רוחנית לימודית גם בפני נשים. אך שאלה היא אם זו הדרך היחידה להתפתחות רוחנית. גם התנסות בחיים יכולה לשמש מנוף לפיתוח רוחני. אם את משקיעה מחשבה בהתמודדות רוחנית עם מה שקורה לך, את יכולה להפוך את הנסיון של שנת השירות לעליה גדולה. אפשר ורצוי ללוות בירור כזה גם בלימוד תורני מתאים, ואת יכולה למצוא מסגרות שיעזרו לך לפתח לימוד כזה גם בצד דברים אחרים שאת עושה.
בהצלחה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם