שקר-משחק-דיפלומטיות בעולם הזה

שואלת יקרה שלום לך!

את כל כך צודקת! העולם שלנו מלא במוחצנות, בהצגות, במסכים. כמו שאמר רב יוסף על העולם הבא- 'עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים מעלה', ואמר לו אביו, רבי יהושע בן לוי- 'בני עולם ברור ראית'. כלומר, בעולם הזה שופטים את האדם על פי מדדים חיצוניים ולכן מאדירים את השפלים ומשפילים את האנשים הנעלים, אך בעולם הבא, עולם האמת, רואים את פנימיות הדברים, ואזי יודעים לדרג את האדם על פי מעלתו האמיתית.

אבל אם נהיה כנים עם עצמנו- האם אנחנו עצמנו יודעים להגדיר את מהותנו האמיתית הפנימית ולהתנהג לפיה? הרי נשמתנו האלוקית שהיא עצם חיינו, מוסתרת גם היא באין ספור מסכים, מניעות, חרדות, קליפות, ומנין נדע שהתנהגות מסוימת אכן נאמנה למי שאנחנו באמת?

השאלה שלך מזכירה לי את הספר 'בעל זבוב' של של ויליאם גולדינג, המתאר חבורת ילדים המגיעה בעל כורחה לאי בודד, ובמהלך הספר לאט לאט הם משילים מעליהם את ההנהגות החברתיות והנימוסיות שהם רכשו במהלך חייהם קודם לכן, עד שלבסוף הם מגיעים לרמה נמוכה מאוד של מלחמת קיום ותאוות רצח. האם זה מה שאנחנו באמת אחרי שאנו מסירים מעלינו את החינוך והתרבות שלנו? בסך הכל רוצחים שפלים? התורה מלמדת אותנו שלא כך. נכון הוא שבכל אחד מאתנו מסתתרות גם נטיות לא חיוביות, אך מעל כל זה ומהותי מכל זה היא נשמת אלוקים שבקרבנו והיא שואפת תמיד לטוב.

יתכן שההתפתחות האנושית התרבותית במשך אלפי שנים, שהיום אנו חיים את ההנהגות שהיא יצרה לנו, דווקא היא קולעת יותר, במידה מסוימת ובחלקים מסוימים שבה, לעצם הפנימיות שלנו הכוללת עדינות- הבאה לידי ביטוי בנימוסים שונים, הכוללת רצון לחברתיות, הבאה לידי ביטוי בחוקים חברתיים המונעים מעצמנו לפגוע בזולתנו ומרגילים אותנו לחברת בני אדם, וכן תכונות נוספות אשר התרבות האנושית דווקא חושפת אותן ומאפשרת את גילוין. לכי וראי תרבויות פרימיטיביות ביותר אשר השתמרו באזור אפריקה וכדו', אשר אליהן לא הגיעה ההתפתחות הזו- אמנם גם שם יש כללים, אך במובן מסוים הם מרשים לעצמם להתנהג די בחופשיות- צועקים הברות חייתיות, רוקדים ללא מניעה סביב אש המדורה ועוד, איני בטוחה שתשמחי כל כך למצוא את עצמך שם... בנוסף לכך, לנו כיהודים יש את מצוות התורה, אשר בהיותן יצירת אלוקים ממעל, הן מכוונות לעצם נשמתנו, ומאפשרות לנו לגלות את יופייה וטהרתה.

אני חוזרת על דברי בראשית תשובתי- יש צדק רב בדברים שהעלית, וטוב שהאמת הפנימית הזאת תוביל אותך, כי למרות ההתפתחות האדירה שהאנושות עברה, עדיין יש לסנן הרבה מאוד את הטוב מהרע, ולשקול היטב איזה התנהגות נראית לך נכונה ונאמנה לאמת שלך, ובמה יש זיוף, אבל זה לא אומר שבגלל זה כדאי להתנער מהרבה הנהגות טובות שקיבלת, שמאפשרות לך לגלות צדדים מעודנים וטובים בתוכך, ומאפשרות לך להיות חלק מחברה אנושית מתפתחת.

וביחס לראיונות עבודה, גם זה קשור לאותה נקודה. את אומרת שאת מרגישה מזויפת משום שאת צריכה להציג הצגה בעת מצב שכזה. אך הרי את מכילה בתוכך הרבה צדדים, את אמנם יודעת שכמו כולנו, יש לך גם חולשות, אך יש לך דברים נפלאים וחזקים שיוכלו לסייע לך להשתלב היטב בעבודה שאת חפצה בה. מדוע להתמקד בחולשות? מדוע לא להדגיש את הצדדים החיוביים בתוכך, ולהאמין בכח שלך, באופן כללי בחייך, ומתוך כך גם בעת שאת באה להציג את עצמך לעבודה חדשה? הצלחה בראיון עבודה, תלויה במידה לא מעטה באמונה שלך בדברים שאת מציגה על עצמך, אם את לא תאמיני בהם, גם מי שעומד מולך ירגיש בכך. לכן, לפני הראיון כדאי שתחשבי בכנות מה הם הדברים החיוביים בך, נסי להרגיש אותם ולהיות בטוחה במי שאת, ואם כך תציגי את עצמך, לא תזייפי וגם לא תחושי כל זיוף, ותזכי בעז"ה בעבודה שאת מייחלת לה.

תודה על שאלתך המחכימה, ובהצלחה רבה,

שפרה