שאלה
שלום לרב! מה דעת הרב בענין הבא:
בא אלי בחור והציע לי עוגה, והאמת היא שרציתי, ואמרתי "אני לא רוצה" האם זה שקר?
יש להעיר שיש לי רצון פנימי אמיתי תמידי, ולא להיות נשען על הזולת, אך באותו רגע היה לי "רצון חיצוני" לקבל את העוגה. האם זה מתיר את השקר? או שזה נקרא "שקר"? כי אין לחלק בין "רצון פנימי" "לרצון חיצוני" ?
תודה רבה!
תשובה
בס"ד
בודאי שזה שקר.
אתה יכול לעשות תנועה דו משמעית שהוא יכול להבין ממך שאינך רוצה לקחת ממנו. או שתאמר דבר שמשמעותו: "אני לא רוצה לקחת ממך עוגה". ולא": "אני לא רוצה לאכול עוגה".
צריך להזהר במה שאמרתי כדי שלא להגיע למצב שבו חברך עלול להעלב ממך.
בהצלחה
***
ומובא בחז"ל סיפור על אכסנאי אחד שהיה מאכיל ומשקה את אורחיו כיד המלך וכשהיו יוצאים מביתו היה מלקה את אורחיו בשוט.
והיו האנשים מפחדים להכנס לביתו שמא ילקה אותם ומאידך היו נאלצים להכנס לאכול שם כיון שהיה גר במקום שאין שם אכסנאי אחר. הלכו וסיפרו לרבי מאיר ושלח לשם שני תלמידים והתאכסנו אצלו וכבדם ביותר ולבסוף כיצאו מביתו לא הלקה אותם כלל. כשהרחיקו ללכת וראו שהוא לא רודף אחריהם להלקותם, חזרו לביתו ואמרו לו שהם באו בשליחות רבי מאיר על מנת להבין למה הוא מלקה את אורחיו. וכעת נוספה להם שאלה למה הוא לא מלקה אותם?
ענה ואמר שכשבאים אצלו אורחים והוא מציע להם לאכול - הם מסרבים ונשבעים שהם שבעים. אחר כמה הפצרות הם אוכלים ואוכלים ואם היו יכולים היו אוכלים גם את הצלחת. אמר האכסנאי, אני לא רוצה שבגללי הם יכשלו בשבועת שקר. לכן אני מלקה אותם כדי שיצאו מכאן נקיים כפי שבאו.
אתם, סיים האכסנאי, לא נשבעתם שאתם שבעים וכשהצעתי לכם לאכול - הסכמתם. לכן יצאתם מכאן בלי מלקות. אמרו לו שני התלמידים מעכשיו כשאתה מלקה את אורחיך - הלקה אותם עוד פעם גם בשמנו על שבועת השקר.