שאלה
שלום...
אני לא יוגעת מה לעשות יותר אני מרגישה מוגבלת בעולם הזה,הכל כל כך שקרי,אני רוצה לקום וללכת למקום שבו אני אוכל לעבוד את ה' ביתר שלמות, להקים בית בישראל ומשפחה ,וללעזוב את הבגרויות וכל הדברים הכ"כ שוליים האלה. אבל אני מוגבלת. מוגבלת ע"י החיים המודרניים האלה. אני רוצה ללמוד תורה. אני רוצה להתקרב עוד לקב"ה כל יום,כל היום.וכל ערב שבת לפני שנאי יוצאת לתפילה ואני מדברת עם הקב"ה מלבי,וקוראת תפילות ותהילים אני מתמלאת התלהבות וכוחות חיים,וכל השבת עוברת ואני מרגישה ממש את עונג שבת אבל איך שיוצאת השבת אני מרגישה נפילה.
אז נאי יודעת שצריך לעשות את הדברים שצריך לעשות על מנת להתקיים להתקדם ולהתפתח בעולם, אבל הכל כל כך עקום. אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי...עד שזה ממש מייאש ומשיג את התוצאה ההפוכה...אני מקווה שהרב סולח על אורך השאלה,למרות שהשאלה לא בדיוק ברורה ,לא כל כך הצלחתי בניסוחי...
נ.ב. האימאייל איננו תקין..מצטערת.
תשובה
בסד
שלום רב.
חיפוס האמת הוא אבן יסוד מחינו.
המלחמה עליה היא ממהות החיים,ודרישת התורה.!
אבל צריכה את לדעת שיש עיקר ויש גם טפל ...או יותר נכון להסביר זאת ב"אמצעי ומטרה."
כל הטפל שאמרת הוא בעצם אמצעי להשיג את המטרה..
המטרה היא לעבוד את הבורא באמת .!
והחיים הם הם האמצעי הטוב ביותר להשגת מטרה נעלה זו.
אם נפגע ח"ו באמצעי לא נוכל להגיע למטרה לעולם...
הקבלה דיברה על "כלים" במקום אמצעים.
אנו בונים את הכלי כדי שיכנס האור.!!
בהצלחה