שאלה
שלום וברכה,
שאלתי נוגעת לשעון שבת המחובר למכשירים חשמליים כגון פלטה או מזגן וכו' האם ניתן באיזשהו מצב להאריך או לקצר את פעולת השעון ע"י הזזתו או כיוונו בשבת.
תודה רבה
תשובה
שלום לך
"כל פעולה שממשיכה את המצב הקיים מותרת. שאם החשמל מנותק, מותר להמשיך את מצב הניתוק ועל ידי כך האור יידלק מאוחר יותר. ואם החשמל מחובר, מותר להמשיך את המצב הקיים ועל ידי כך האור יכבה מאוחר יותר. וכן בשעה שהאור כבוי, מותר להוריד את המתג שמדליק את הנורות, כדי שכשתגיע השעה ששעון השבת ידליק את האורות, אותה נורה לא תדלק (שש"כ יג, כג-כח, ויעשה זאת כלאחר יד כי המתג מוקצה).
אבל אסור לשנות את שעון-השבת כך שיקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. למשל, אם כוונו את שעון השבת שיכבה את האור בשעה 12.00 בלילה, ונמלכו ורצו לישון מוקדם יותר, אסור להקדים את הכיבוי. ואף שאין זה כיבוי בידיים, שכן לא מייד יכבה האור, אלא רק לאחר זמן, כאשר השעה היעודה תגיע, האור יכבה, מכל מקום גם גרימת כיבוי אסורה מדברי חכמים. וכן אם כיוונו את השעון באופן שידליק את האור בשעה 10.00 בבוקר, אסור להזיז את המתגים של שעון השבת כדי שהאור יידלק מוקדם יותר, שאסרו חכמים לגרום להדלקת האור
כל זה במצב רגיל, אבל בשעת הדחק, כשיש צורך גדול, לדעת כמה פוסקים מותר אף לגרום להקדמת פעולת שעון השבת. מפני שמן התורה פעולת ´גרמא´ מותרת בשבת, שנאמר (שמות כ, י): "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה", ולמדו מזה חכמים (שבת קכ, ב), שדווקא עשייה אסורה אבל ´גרמא´ מותרת.
לכן, כאשר מדובר בחולה, אף שאין בו סכנה, אם האור מפריע לו לישון, ושעון-השבת עומד לכבות את האור בעוד כשעתיים, מותר לקרב את שעת הכיבוי לעוד חצי שעה, שפעולה זו נקראת ´גרמא´, ובשעת הדחק מותר לעשותה. ובשעת צורך גדול מאוד מותר אף לקרב את שעת ההדלקה לצורך מצווה, כגון שבלא כך ייגרם ביטול תורה גדול. אלא שכדי לחוש לדעת המחמירים הסוברים שזו פעולה ישירה ולא ´גרמא´, וכן לסוברים שהתירו ´גרמא´ רק בכיבוי ולא בהדלקה ושאר מלאכות (עיין ?, ?), יש לעשות זאת בשינוי, היינו לשנות את המתגים של שעון שבת בעזרת מקל וכיוצא בזה. שבאופן זה גם לאוסרים האיסור מדרבנן, וספק דרבנן להקל.
בברכה אייל משה
להלן מקור התשובה בשלמותה מספר פניני הלכה שבת לרב אליעזר מלמד שליט"א
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=382
ו - שעון שבת והרחקת זמן פעולתו
איסורי השבת חלים רק מעת כניסת השבת, אבל לפני כניסת השבת מותר לבצע פעולות שהשפעתם תימשך ביום השבת. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הפעלת שעון-השבת המחובר לזרם החשמל, שבכוחו לנתק את הזרם ולחברו לפי מה שיכוונוהו, וכך ניתן כיום לגרום שנורות החשמל יידלקו ויכבו במשך השבת. למשל, ניתן להדליק לפני כניסת השבת את אורות הבית, ולכוון את שעון השבת שיכבה אותם לקראת שעת השינה, ושוב ידליקם לקראת סעודת שחרית, ואח"כ יכבה אותם ושוב ידליקם לקראת סעודה שלישית. כמו כן ניתן להתקין שעון שבת המתלבש על אחד השקעים ולחבר אליו תנור חשמלי או מאוורר, ולכוון את השעון באופן שידליק ויכבה את המכשיר בשעות הרצויות.
והתעוררה שאלה, אדם שתכנן לילך לישון בליל שבת בשעה אחת-עשרה, וכיוון לפי זה את שעון-השבת שיכבה את האורות בשעה אחת-עשרה, ולבסוף בליל שבת החליט לישון מאוחר יותר, כגון שבאו אליו אורחים לביקור או ששקע בלימוד ורוצה להמשיך ללמוד עד השעה שתים-עשרה, האם מותר לו לדחות את מועד כיבוי האור בשעון השבת או שאסור?
לדעת כמה פוסקים הדבר אסור, משום שהמתגים שעל ידם דוחים את מועד הכיבוי הם מוקצה ואסור לנגוע בהם בשבת. ועוד, שלדעתם שעון-שבת הוא חלק ממערכת התאורה, ואסרו חכמים לעשות פעולות הגורמות לשינוי במשך זמן התאורה, כפי שניתן ללמוד מדין נר של שבת שאסרו לחבר אליו שפופרת של ביצה מלאה שמן, שמא יקח מהשמן (שבת כח, ב).
לעומת זאת דעת הרב אויערבאך, שהדוחה את פעולת כיבוי האור דומה למי שהיה נר דולק בחדרו והרוח החלה לנשוב בחלונו עד שהנר עומד לכבות, שלכל הדעות מותר לו לסגור את החלון, למרות שעל ידי כך ימנע את כיבוי הנר ויאפשר לנר להמשיך לדלוק עוד שעה ארוכה. שהואיל ולא עשה דבר בגוף הנר עצמו אלא רק מנע מהרוח לכבותו - אין בדבר כל איסור. וכן מי שדוחה את פעולת שעון-השבת, אינו עושה דבר בגוף הנורה או מכשיר החשמל אלא רק מונע לזמן נוסף את פעולתו של שעון-השבת. ומכיוון שהדבר מותר, אין להחשיב את המתגים של שעון-השבת כמוקצה.
וכיוון שהמחלוקת היא באיסור חכמים, הלכה כדברי המתירים. לפיכך, כל פעולה שממשיכה את המצב הקיים מותרת. שאם החשמל מנותק, מותר להמשיך את מצב הניתוק ועל ידי כך האור יידלק מאוחר יותר. ואם החשמל מחובר, מותר להמשיך את המצב הקיים ועל ידי כך האור יכבה מאוחר יותר. וכן בשעה שהאור כבוי, מותר להוריד את המתג שמדליק את הנורות, כדי שכשתגיע השעה ששעון השבת ידליק את האורות, אותה נורה לא תדלק (שש"כ יג, כג-כח, ויעשה זאת כלאחר יד כי המתג מוקצה).
אבל אסור לשנות את שעון-השבת כך שיקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. למשל, אם כוונו את שעון השבת שיכבה את האור בשעה 12.00 בלילה, ונמלכו ורצו לישון מוקדם יותר, אסור להקדים את הכיבוי. ואף שאין זה כיבוי בידיים, שכן לא מייד יכבה האור, אלא רק לאחר זמן, כאשר השעה היעודה תגיע, האור יכבה, מכל מקום גם גרימת כיבוי אסורה מדברי חכמים. וכן אם כיוונו את השעון באופן שידליק את האור בשעה 10.00 בבוקר, אסור להזיז את המתגים של שעון השבת כדי שהאור יידלק מוקדם יותר, שאסרו חכמים לגרום להדלקת האור.
כל זה במצב רגיל, אבל בשעת הדחק, כשיש צורך גדול, לדעת כמה פוסקים מותר אף לגרום להקדמת פעולת שעון השבת. מפני שמן התורה פעולת ´גרמא´ מותרת בשבת, שנאמר (שמות כ, י): "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה", ולמדו מזה חכמים (שבת קכ, ב), שדווקא עשייה אסורה אבל ´גרמא´ מותרת.
להלן הרחבה ומקורות
. בין המחמירים בדין זה הוא בעל האגרות משה או"ח ח"ד צא, ה, הסובר שכל המכשירים האלקטרוניים הם מוקצה, ועוד שזו פעולה בגוף החשמל, ולכן אסר לשנות את זמן פעולת שעון השבת. (עוד עיין באג"מ או"ח ח"ד ס, שלדעתו רק להדליק ולכבות אור מותר ע"י שעון שבת, אבל לבצע שאר מלאכות כבישול וכדומה אסור, אפילו שכיוונו את שעון השבת לפני כניסת השבת, מפני שיש בזה זלזול בשבת. ופשוט לו שאם היה שעון שבת בזמן חז"ל, היו גוזרים על זה. ושאר הפוסקים לא הסכימו לחומרה זו.) גם בשו"ת אז נדברו ח, לב; ג כה, אסר משני הטעמים הנ"ל. ובציץ אליעזר ה, ח, אסר משום מוקצה. ובמנוחת אהבה ח"א כד, כח, אסר משום שחשש שלא יבדילו בין פעולה הממשיכה את המצב הקיים שמותרת, לפעולה הגורמת לזירוז השינוי שאסורה. לעומת זאת הגרש"ז אויערבאך במנחת שלמה יג, ובשו"ת יביע אומר ח"ג או"ח יח, כתבו להתיר משום שאין זו פעולה בגוף המאור ואין השעון מוקצה, והואיל ומדובר במחלוקת דרבנן, יד המקילים על העליונה וכן נוהגים.
יש להוסיף, שכאשר האור כבוי מותר להוסיף שעות כיבוי גם לאחר שיידלק, כגון בעת שהאור כבוי בלילה, ועומד להידלק שוב בשעה 10.00 בבוקר ולכבות בשעה 12.00, מותר לכוון את שעת הכיבוי לשעה 11.00. שהכלל הוא, שבעת שהאור כבוי, מותר לגרום שיהיו יותר שעות כיבוי בין עתה בין לאחר זמן. ובשעה שהאור דולק, מותר להוסיף שעות שיהיה דולק גם אם בינתיים האור יכבה לזמן מסוים (שש"כ יג, כו).
. כל זה במצב רגיל, אבל בשעת הדחק, כשיש צורך גדול, לדעת כמה פוסקים מותר אף לגרום להקדמת פעולת שעון השבת. מפני שמן התורה פעולת ´גרמא´ מותרת בשבת, שנאמר (שמות כ, י): "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה", ולמדו מזה חכמים (שבת קכ, ב), שדווקא עשייה אסורה אבל ´גרמא´ מותרת. ובשו"ע שלד, כב: "גרם כיבוי מותר". והוסיף הרמ"א שההיתר דווקא במקום הפסד. וכתב בבאו"ה, שההיתר אינו רק לעניין כיבוי שהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה, אלא אף בכל המלאכות גרם מלאכה מותר במקום הפסד. ורוה"פ סוברים שהקדמת פעולת השעון נחשבת ´גרמא´, וכ"כ בשש"כ יג, כט; ויבי"א ח"ג או"ח יח. לכן, כאשר מדובר בחולה, אף שאין בו סכנה, אם האור מפריע לו לישון, ושעון-השבת עומד לכבות את האור בעוד כשעתיים, מותר לקרב את שעת הכיבוי לעוד חצי שעה, שפעולה זו נקראת ´גרמא´, ובשעת הדחק מותר לעשותה. ובשעת צורך גדול מאוד מותר אף לקרב את שעת ההדלקה לצורך מצווה, כגון שבלא כך ייגרם ביטול תורה גדול. אלא שכדי לחוש לדעת המחמירים הסוברים שזו פעולה ישירה ולא ´גרמא´, וכן לסוברים שהתירו ´גרמא´ רק בכיבוי ולא בהדלקה ושאר מלאכות (עיין ?, ?), יש לעשות זאת בשינוי, היינו לשנות את המתגים של שעון שבת בעזרת מקל וכיוצא בזה. שבאופן זה גם לאוסרים האיסור מדרבנן, וספק דרבנן להקל. ועיין באנציקלופדיה תלמודית כרך יח בנספח לערך חשמל עמודים תרעג-תרעד.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם