שאלה
שלומות!
אני נמצאת בשנת שירות לאומי ראשונה ואני מאוד מבולבלת לגבי תוכניותי לשנה הבאה.
כל חיי ידעתי בדיוק את מסלול חיי אבל פתאום הבנתי שזה לא כך.
איני רוצה לעשות עוד שנת שירות לאומי, אל שליחות לחו"ל קצרה היא בהחלט אופציה. או שמה עליי להתחיל ללמוד באוניברסיטה כדי לרכוש מקצוע וכך להקים משפחה עם בסיס.
על איזה כיוון ללכת? לחשוב על העתיד- מקצוע והקמת משפחה או להינות מהגיל הנוכחי וכן גם קצת לחוות הנאות?
תשובה
ב"ה
שלומות,
ראשית, ברמה העקרונית אני סבור שעל כל בת להשתדל לעשות שנתיים שירות לאומי.
הסיבה שאנו נמנעים מללכת לצבא היא בשל חוסר יכולתנו לקחת חלק במסגרת הצבאית על מגבלותיה הרוחניות והדתיות אבל עקרון הנתינה הוא ברור ומקובל. ולכן, כיון שהשירות הלאומי היא מסגרת חלופית לבנות דתיות הרי שעליה להיות מקבילה לה באורך.
יחד עם זאת, ישנם מקרים פרטיים בהם צריכים לבחון את השאלה לעומק:
- מצבים בהן כבר יש בן זוג וההכנה לקראת החתונה חשובה.
- מצבים בהן יש צורך להשקיע שנה בהתמלאות במסגרת מדרשה. התחושה היא תחושה של שייכות פנימית ללימוד וברור דוקא עכשיו, על בסיס הצימאון ששנת השירות הראשונה יצרה.
- פעמים והדבר גורר צער גדול של ההורים ותוצאות הויכוח לא "שוות" את התועלת,
ועוד.
לכן, עלייך להעלות טיעונים אישיים שיסייעו להכיר אותך ולהחליט על פי מה שמתאים לך.
עקרונית, אינני רואה סיבה שלא לשרת שנתיים.
אלא,
שהשירות לא צריך לבוא מתוך נוחות והנאה, אף שאין זה פסול להנות. השירות צריך לבא מתוך תודעה גדולה של שליחות (אף שהנאה אינה דבר פסול).
כל טוב,
שי