שאלה
אני לא מצליח לשבת ולהיות במחיצתו של בעלה של גיסתי.
מדובר באדם גס רוח שלדבר איתו זה לשמוע קללות פה ושם וגם מספר
בדיחות גסות. חמתי כבר ניסתה בעבר לדבר איתו שיתנהג בהתאם אך
ללא הועיל, הוא ענה לה בתגובה שזו האישיות שלו ומי שלא נוח לו עם זה
זו בעיה שלו.
כמו כן הוא אוהב לשלוח ידיים בקטע של הצקות ואני לא אהבתי שהוא שלח ידיים להציק לחמתי ולאשתי, והוא עושה את זה בקטע ליצנות כאילו
שזה נורמטיבי. שוב, דיבורים איתו לא עוזרים.
הגעתי למצב שאני פשוט מתעב אותו עד עמקי נשמתי, לא יכול להיות
במחיצתו. חמתי דיברה איתי ואמרה לי שמשפחה לא בוחרים ועלי להבליג.
קשה לי מאוד עם זה שמצד אחד אני שונא מישהו אך מצד שני "במושב ליצים לא תשבו".
מה עלי לעשות, האם להבליג ולקבל את המצב או שבמצב כזה מותר לשנוא אדם שמתנהג כך ?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
אני לא הייתי מכניס פה את המושג 'שונא' אלא מנסה להתמודד עם הנתונים כפי שהם. ברור שלא אתה ולא בני משפחתך צריכים לסבול התנהגות כזו. השאלה האם אתם מוכנים לשלם את המחיר של ניתוק הקשר. במידה וכן אז הדרך ברורה. במידה ולא - יש דברים שניתן לפעמים להבליג כמו דיבור גס ('מושב ליצים' זה כאשר אתה מזדהה ונהנה מן האוירה, מה שבוודאי לא שייך פה); דברים כמו שליחת ידיים לדעתי לא ניתן להבליג ושוב, אם הוא לא מוכן להפסיק - אז לשקול לנתק את הקשר (או אתה לפחות יכול לצמצם מגע בביקורים שלהם).
מבחינת יחס נפשי - נראה לי שיש יותר פה צורך לרחם על האדם מאשר לשנוא. אתה יכול להרהר וללמד עליו זכות שההתנהגות שלו מושפעת מן הסתם מהחינוך והחברה בה גדל. מן הסתם עדיין ישאר בלבך סוג של בוז כלפיו אבל להתעלות מעל כך זה אינו חובה, מקסימום מידת חסידות שלא כולנו נמצאים בדרגה זו).
בברכה חגי