שמירת נגיעה

ב"ה


שלומות,


התייחסתי בתשובות רבות לשאלות אלה. לפני שאעתיקם לכאן, אבקש לציין שאינני רואה הבחנה בין בנים לבנות ולענ"ד ההלכה פנתה יותר לבנים מאשר לציבור הבנות ולכן אינני מקבל את הנחתך המרכזית.

ולענין עצם ענייני טעם שמירת נגיעה, להלן תשובתי:



בנוגע לשאלתך השניה, כבר הרחבתי בענין זה בתשובות קודמות. תמצית הדברים:
האיסור נובע משני מעגלים שונים. האחד קשור בעניני טומאה וטהרה. כיון שאיסור הנגיעה אסור במצב בו האישה טמאה בטומאת הנידה. כיון, שלפי גזירת חכמים הפנויות אינן טובלות, הרי שהן אסורות עד לחתונתן.
אולם, יש איסור נוסף, איסור קירבה, הבא מתוך רצון להוסיף אורה וקדושה בעם ישראל. המטרה היא להוסיף קדושה. אכן, קשה להבין למה לחיצת יד הינה דבר אסור. הרי בסך הכל יש כאן ביטוי לנימוסין וכו'. אבל, ללחיצת היד יש להתייחס - כאמור - גם בהקשר של איסורי נידה, מה שלא קשור כלל לשאלה :"למה זה גורם". זה לא קשור לשאלה כמה את חזקה!
אולם, מעבר לכך, יש באיסור זה משום תוספת הארה לקדושה והבחנה בין המינים.

לא נכחד, שיש בכך גם גדר למניעת טשטוש הגבולות ביחסים שבין המינים. גם אם את מתארת כמה את חזקה, "אין אפטרופוס לעריות" ונכון שכולנו נציב גבולות.

-----------------------------------

2. שלום רב ליעל


לאיסור נגיעה שני טעמים.

האחד - קשור בדיני טומאה וטהרה. וכיוון שנשים פנויות לא טובלות, על פי גזירתם של חכמים, אנו אוסרים נגיעה של בנים ובנות.
השני - כרוך ברצון להוסיף קדושה וטהרה המביאה לידי ביטוי את מערכת היחסים שבין המינים רק במסגרת של קדושה עמוקה הבאה לידי ביטוי בברית הנישואין. אשר על כן, החמירו חכמים ותקנו סייג לתורה האוסר כל מגע, גם כזה שאינו של חיבה, כדי להוסיף קדושה בעם ישראל.


כל טוב,

שי