שאלה
כבוד הרב-שלום!
אני השנה בת 15 ולראשונה יצא לי להתקל עם הנושא של שמירת נגיעה.
ישנם מס' דברים שעדיין לא ממש ברורים לי:
א. אני מבינה את העניין של שמירת נגיעה מאנשים זרים לגמרי,אך את העניין של שמירת נגיעה מדודים או מקרובי משפחה-אני לא מצליחה להבין את הסיבה,כי הרי כיום לא מקובל להתחתן איתם. ואם אסור לנגוע בהם מדוע שבהורים או אחים יהיה מותר?כי אם יש חשש מפני בני דודים, דודים וכו',למה שלא יהיה חשש מהאנשים שאני הכי קרובה אליהם?
ב. אם למשל קרוב משפחה שלי נותן לי כיף,למשל, אסור לי לתת לו? הרי זה סתם בשביל הצחוק ולא דבר רציני,והוא ממש גדול. ואם לא-מהי הסיבה שזה אסור?
ג.לגבי נגיעה שהיא לא של חיבה-מותר?
תודה רבה!אני ממש מעריכה את העבודה וההשקעה שלכם!
תשובה
שלום וברכה
א. הרעיון של שמירת נגיעה מתחיל מגזרת חז"ל שמטרתה להרחיק מנגיעה שיכולה להביא לידי קרבה פיסית אסורה ולאו דוקא חתונה (לפי הרמב"ם נגיעה של חיבה היא מדאורייתא). ממילא היא נגזרה על מקרים שיכולים באופן סביר להביא לכך. באופן נורמאלי אחים או הורים אינם בגדר הזה
ב. גם דבר של צחוק יכול להתפתח ליותר מכך; ואין פה עניין אישי אלא גדר כללי של חז"ל שגם אם אצלך לא יתפתח לכלום חז"ל מדברים על גזרה לכלל הציבור
ג.כן. אבל ההגדרה של נגיעה של לא של חיבה זה רק בדברים שנועדו לצורך מקצועי כדוגמת רופא וחולה וכו'