שאלה
שלום הרב,
קוראים לי דיאנה, ואני כמעט בת 18. אני ממשפחה חוזרת בתשובה מזה כבר כמה שנים טובות. לפני כמה זמן התחלתי לצאת עם אח של חברה טובה שלי המבוגר ממני בשנה וחצי. גם הם ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל נחשבים יחסית ברמה דתית יותר נמוכה מהמשפחה שלי. חבר שלי כל הזמן מתחזק, ואני יחד איתו, ויש לנו קשר מאוד עמוק ואמיתי. הבעיה היא, שאנחנו יכולים לדבר שעות על גבי שעות ביחד, ולפעמים זה מגיע לידי זה שאנחנו ממש מתקרבים תוך כדי שיחה, ואני רואה שזה קשה לו כל פעם להתרחק ממני כשאנחנו מתקרבים יותר מדי, כמו גם שהוא, בניגוד אליי, רגיל להיות בחברת בנות, והוא התחיל לשמור נגיעה, ממש, רק כשהתחלנו לצאת. בחברה שלנו יש הרבה כאלה שלא ממש שומרים נגיעה, וקשה לי לראות את המאמץ שלו. כמו כן גם אני לפעמים רוצה לגעת בו, אבל אני מקבלת כאלה יסורי מצפון שממש בא לי לבכות לפעמים. אצלנו זה לא נדיר להתחתן בגיל מוקדם, ואני חושבת שאנחנו נתחתן בסופו של דבר, אבל אני פשוט רוצה יעוץ ועידוד ממישהו מוסמך ומבין.
מצפה לתשובה,
ותודה רבה,
דיאנה.
תשובה
שלום וברכה
נתחיל בחדשות הטובות: את בריאה, נורמאלית, גם הבחור עצמו, ואתם פשוט טבעיים וישרים. זה מצוין.
תארי לעצמך שלא היית רוצה לגעת בו; שהוא לא היה רוצה לגעת בך - אז הייתה בעיה של ממש.
ואם כן, אלו הדברים הטובים.
יש דברים טובים לא פחות הבנויים על הבריאות הזו:
אפשר לטפס לקדושה, לטהרה בקשר. זה קשה ולא קל, ואתם לומדים את זה על בשרכם. אולם כגודל ההחלטה וההכרעה שלכם - כך גודל הגובה שתגיעו אליו בשל העובדה שהחלטתם החלטה כל כך משמעותית לשמור את הקשר הפיזי ביניכם ליום שתהיה נשואים.
אם אוכל לעזור עוד - אשמח, אולם אלה דברי החיזוק לכם בדרך המצוינת בה אתם הולכים.
כל טוב והרבה שמחה