שאלה
כבוד הרב שלום,
אני ובעלי נשואים כמעט שנה.אנו מקפידים ב"ה על טהרת המשפחה מאז החתונה, אך לא שמרנו נגיעה בחודשים הראשונים (התחלנו לשמור נגיעה לפני כחצי שנה). אני שמחה על ההחלטה הזו אך גם מתקשה מאוד מידי חודש בימים האסורים-בוכה הרבה ורבה יותר עם בעלי,בגלל הצורך במגע. זה מרגיש לא טבעי, כאילו יש מחסום פיזי בינינו. אודה לך אם תוכל לחזק אותי לגבי המשמעות של שמירת נגיעה בין בעל ואשה.
תשובה
שלום וברכה
יישר כוחכם על ההתחזקות המתמדת. זו הדרך בה צריך ללכת, ולנסות ולהתחזק באופן מתמיד.
מה שאת מתארת הוא אכן חלק בלתי נפרד מחיי האמונה.
שמירת ההרחקות בין איש ובין אשתו אינה קלה, ואלה ימים קשים לשני בני הזוג. פעמים שהיא מביאה למתח ולכאב. ריבונו של עולם לא הבטיח לנו ששמירת מצוותיו תהיה תמיד נעימה. לעתים אנו מקריבים דברים יקרים לנו כדי לקיים את מלוא מצוות התורה.
יש לימים אלה מטרות שונות. חכמים ביארו שחלק ממטרות ימי ההרחקה הפוכים למה שקורה להרבה זוגות כמוכם. הימים האלה נועדו לשחזר דווקא את ימי האירוסין שבין בני הזוג, ולמנוע שחיקה בחיי הנישואין. דווקא הגעגועים ההדדיים מסוגלים לעורר מחדש את האהבה ואת התשוקה, ואז כשחוזרים להיות מותרים – קרובים הרבה יותר. על כן, טוב יהיה אם תהפכו כיוון, ותנסו בימים האלה לאהוב האחד את השני בלוא המגע הפיזי, כדי לחדש את המשיכה ואת הריצוי ההדדי.
כאמור, זו אחת המטרות שחז"ל ביארו. מעל לכל ימי ההרחקה הם מצוות התורה שציוו עלינו לעצב כך את ימי הנישואין, וזו זכות גדולה ללכת בדרכה של תורה.
כל טוב והרבה חיזוק