שאלה
שלום לך כבוד הרב,
אני דתיה לאומית,אני מדברת עם בנים ושומרת נגיעה,אני יודעת שאני לא אגע בבנים עד החתונה ב"ה אז אני לא מבינה למה אוסרים לדבר עם בנים (אני בת 16) אני יודעת שחוששים שעם הזמן אבל אני בטוחה בעצמי..ואני לא מבינה מאיפה הביאו את האיסור..
תודה ולילה-טוב
תשובה
חכמינו לימדו אותנו ש"אין אפוטרופוס לעריות". גם מי שבטוח בעצמו שלא יגיע לידי עבירה, אומרת לו המשנה "אל תאמין בעצמך עד יום מותך". ועדיף ש"אל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון". וגם דוגמאות נתנו לכך: התורה אסרה על מלך ריבוי נשים ונתנה לכך סיבה "ולא יטו את לבבו". אמר שלמה המלך: אני ארבה ולא יטו את לבבי. והרבה נשים. ומה כתוב בו? - "נשיו הטו את לבבו". וכן לגבי ריבוי סוסים. חכמים אסרו לקרוא לאור הנר בשבת שמא ישכח ויטה. אמר ר' ישמעאל: "אני אקרא ולא אטה". פעם אחת קרא וביקש להטות אמר: "כמה גדולים דברי חכמים...".
בואו לא ננסה להיות חכמים יותר משלמה המלך (החכם מכל אדם) ולא יותר מר' ישמעאל, ולא יותר מחכמים... נקבל על עצמנו ללכת ברוח התורה ונעשה גם דברים שלעיתים איננו מבינים מתוך הבנה שלמרות הכל עדיין איננו מבינים הכל. וחכמים אמרו לנו "אל תרבה שיחה עם האשה - באשתו אמרו..."
עצם הרצון הכל כך חזק כן לדבר עם בנים הוא עצמו סיבה טובה להתרחק ממצב זה... ולהשאיר את העוצמות לבן/בת הזוג המיועד/ת - ואחרי הנישואין.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם