שאלה
שלום לכבוד הרב. אני יודעת שעניתם כבר הרבה על הנושא "שמירת נגיעה" קראתי תשובות שהבאתם לאחרים אבל אני רוצה שיענו לשאלה שלי ספיציפית, אפילו אם היא אותה שאלה כמו של אחרים- אני מרגישה צורך שיענו לי ישירות... אז ככה, אני בת 19 עוד מעט ויש לי חבר שקטן ממני בשנה ו-3 חודשים,הוא ילד מאוד בוגר והקשר שלנו רציני ב"ה. אנחנו בעז"ה מתכוונים להתחתן עוד שנתיים. אנחנו חברים כבר יותר מ10 חודשים וב"ה אף פעם לא נפלנו בשמירת נגיעה אבל זה נורא קשה!!! אני צריכה הרבה חיזוק- אני אשמח לשמוע למה זה כ"כ חשוב ומה זה יתן לנו אם נשמור נגיעה- אנחנו מאוד רוצים לשמור נגיעה עד החתונה בעז"ה ואנחנו יודעים שזה חשוב אבל אני רוצה לשמוע דברים שיחזקו את דעתינו. ועוד בקשה- אם תוכל להמליץ לי על ספר רציני שמדבר על שמירת נגיעה (לא "מגע הקסם"- קראתי אותו והוא ממש לא דיבר אליי)
תודה רבה!! חודש טוב! (וסליחה על האורך של השאלה)
תשובה
ראשית, אני מתנצל על כך שהיית צריכה לשאול פעמיים.
המצב אותו את מתארת מחזק את ההדרכה הכללית של גדולי הדורות שלא להיכנס לקשר רגשי עד שנמצאים בשלב שמאפשר נישואים.
אבל את מתארת מצב נתון. אשתדל להשיב בהנחה בסיסית זו.
האם שאלת את עצמך מדוע חשוב לשמור כשרות? גם אם שאלת שאלה זו, אני מקוה שלא חשבת שתשובה שמדברת אלייך תהווה אצלך תנאי לשמירת כשרות. התורה מצווה לשמור כשרות, ותפקידנו העיקרי בעולם, הוא לקיים את התורה. (תורה שבכתב, ותורה שבעל פה, וגזירות חכמים, ותקנות חכמים – כולם נמצאים תחת הכותרת הכללית קיום התורה).
שמירת נגיעה אינה שונה משמירת כשרות או משמירת שבת או מכל מצווה אחרת או מכל איסור אחר. אמנם, יש דעות שאיסור נגיעה הוא מן התורה ויש דעות שאיסור נגיעה הוא מדרבנן, אבל לנו באופן מעשי אין הבדל. לפני שנחפש סיבות – נקיים. חיפוש סיבות יכול רק להזיק, וכך אומרת הגמרא לגבי שלמה המלך. התורה מצווה את המלך: "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה... ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד". אמר שלמה המלך: אני ארבה סוסים ולא אשוב למצרים, אני ארבה נשים ולא יסירו את לבבי. ולבסוף נכשל בשני דברים אלה. הגמרא מספרת שחכמים גזרו שאדם לא יקרא בשבת לאור הנר, שמא יבוא להטות את הנר. אמר רבי ישמעאל: אני אקרא ולא אטה את הנר. וקרא ופעם אחת כמעט והיטה את הנר. טוב, נחזור לעניין הנגיעה (אגב, על איזו נגיעה מדובר? על נגיעה מקרית תוך כדי העברת חפץ מיד ליד, או על לחיצת יד לשלום, או על ליטוף, או... אינני רוצה להמשיך) שמירת נגיעה אינה רק דבר חשוב. היא הלכה. מה זה יתן? ומה נותנת נטילת לולב? ומה נותנת הדלקת נרות חנוכה? שתי הדוגמאות האחרונות נותנות קיום מצוה (אחת מן התורה ואחת מדרבנן) ושמירת איסור נגיעה נותנת הימנעות מעשיית עבירה. הנגיעה במישהו שאינך נשואה לו הוא איסור. חוץ מאשר אם ובנה. ייתכן ותשובה זו גם היא איננה מדברת אלייך, אבל זו היא האמת הפשוטה.
אגב, גם זוג נשוי צריך לשמור נגיעה כמחצית החיים, להוציא תקופת הריון והנקה. ודווקא לגבי זוג נשוי חכמים נתנו גם סיבה מעבר לעצם האיסור. "רבי מאיר אומר: מפני מה אמרה תורה נידה לשבעה? מפני שרגיל בה וקץ בה אמרה תורה תהא טמאה שבעה ימים כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה". חכמים הציעו לנו "לנצל" את איסור הנגיעה באשתו בשעה שהיא נידה (ואיסור נגיעה זה הוא אפילו להושיט חפץ מידו לידה) כדי להוסיף חיבה. כדי שהחיים יצטרכו להתעורר בכל פעם מחדש, וכאילו להתחיל מחדש. כאילו להכנס בכל פעם לחופה. וכמה עלובה כניסה לחופה האמיתית כשהחידוש שבה מעומעם.
את מבקשת ספר רציני בנושא זה. אני ממליץ בחום על הרמב"ם, השולחן ערוך, קיצור שולחן ערוך וכדומה. ובאם את מעוניינת בספרים שיתנו לך חיזוק, אני יכול להמליץ על ספרים שאינם עוסקים בנושא הנגיעה באופן ישיר, אלא כאלה המוסגלים להשרות אווירה כללית של רצון להתקרב אל חיי קדושה וטהרה. אבל קריאה אינה מספיקה. יש צורך בנכונות לעשות מאמץ גדול. סידור התפילה הוא מקור נפלא לרצון קבוע להתקדמות. הוא דורש מאמץ בתפילה, שתצא מן הפה עם שימת לב למילים, למשפטים ולנושאים אותם אני מתפלל. אמירת תהילים. ספרי מוסר ובראשם ספר "מסילת ישרים", לקרוא אותו בפה ולא להסתפק בעיון בעיניים. לנסות להבין מה שאני אומר. לא לעבור למידה הבאה לפני שהתבוננתי בנוכחית.
אני מקווה (בעצם, משוכנע) שתהליך שהצעתי בשורות האחרונות יביא לשינוי איטי והדרגתי בכל ההסתכלות שלך על הנושא אותו העלית, עד למצב בו השאלה פשוט כבר לא תהיה.
אני מתנצל על אורך התשובה, ומקווה מאד שהיא תעזור. בהצלחה!
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם