שאלה
שלום!
קוראים לי קרן ואני מגוש עציון
יש לי בעיה מאוד גדול :
אני דתיה אבל הדודים שלי והדודות ובכלל כל המשפחה היא חילונית (חוץ מכמה חרדים).
תמיד שאני רואה דוד או בן דוד או אפילו הבעלים של דודות שלי אני מחבקת אותם. אף פעם זה לא נישמע לי משהו כל כך בעיתי בגלל שאני באמת כל כך קרובה אליהם . אבל בשבועות השנה למדתי עם חברות שלי על שמירת נגיעה וכ'ו . והבנתי את המצב שבו אני נמצאת .
נורא קשה לי להפסיק כי אני רגילה לזה וגם הםוכי אם אני יסרב לזה זה יקרא הלבנת פני חברך. תגיד ליבבקשה מה אתה חושב שכדאי לי לעשות .
תשובה
ב"ה
שלום.
העצה שלי אלייך היא שכדאי לך לנסות להבטיח לעצמיך ולעמוד בהבטחה ויהי מה.
זה דבר לא קל שאת צריכה להתמודד איתו אבל זה שעת המבחן האישי שלך!! זה לא מבחן בבית הספר ולא מבחן עם ציון ע"י המורה . זה מבחן של החיים שלך !!!
ואת המבחן הזה את חייבת לעבור בציון של 100 ללא סטיות וללא הנחות וללא וויתורים . והתוצאה היא בעצם ה....בגרות שלך.
את נמצאת בשלב כזה בחיים שלך שאת נקראת ["בחורה"].
והשם הזה ניתן לך מפני שאת [בוחרת] את הדרך שלך ואת מעצבת את האישיות שלך.
ואדרבא המשפחה שלך כשהיא תראה את הנחישות והעוצמה הפנימית של האמונה הטהורה שקורנת ממך ,הם יעריכו אותך עוד יותר ובסתר ליבם הם גם יתפללו שגם להם תהיה אותה עוצמה פנימית ואמונה טהורה בדרך הבנבחרת.
בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.