שאלה
שלום לכבוד הרב !
אני בחורה בת 20 באה מבית דתי .
אני בקשר עם בחור מזה 8 חודשים ונכשלנו בשמירת נגיעה.
אני מאוד רוצה להתחזק ברוחניות ובמידות שלי ולשמור נגיעה תמיד
בעז"ה .
הבחור לא מעוניין שנשמור נגיעה ואני הסברתי לו שזה חשוב לי מאוד. כמו כן אני רוצה בעל שיהיה לו רב קבוע ושילך לשיעורי תורה .הוא מתנגד לכל בקשותיי .
אני בתהליכי פרידה ממנו כי אנו לא מתחזקים יחד.
עקב האיסורים שנכשלנו והכשלתי אותו אני ממש עצובה ובדיכאון .
מצבי הנפשי אינו טוב ויש לי נקיפות מצפון מאוד חזקות.
אני מתכוונת ללכת לשידוכים בעז"ה אך פוחדת מהעבר שלי
(מה יאמרו ,מה יגידו ועוד...).
מה כבוד הרב מציע לי לעשות ?
תודה מראש וישר כח !!!
תשובה
שלום וברכה
אני מציע הצעה מאוד פשוטה, ברוח הימים של היום:
ספרי לעצמך סיפור אחר.
אל תספרי לעצמך את סיפור הכישלונות והחרטה שלך. התבוססות בתוך החרטות והכישלונות לא מקדמת לשום מקום.
ספרי את עצמך לעצמך בצורה אחרת לחלוטין: את מצטערת; ספרי הדבר הטוב שאת "מאוד רוצה להתחזק ברוחניות ובמידות ולשמור נגיעה תמיד"; ספרי לעצמך את הסיפור הטוב שאת רוצה מישהו שיהיה קשור גם בתורה; ספרי את הסיפור הטוב שאת רוצה שהקשר ביניכם יהיה קשר שיש בו התחזקות (כמובן, בתוספת הקשר הזוגי והמקושר הפשוט שבין איש ואישה); ספרי לעצמך שאת רוצה להקים בית שמח ובריא ונאמן וקדוש וטהור;
ואז תספרי את הסיפור הנכון, שמוציא ממך את הכוחות הטובים שיש בך, ומאיר פניו אל העתיד, ולא מסתבך בעבר.
זו המשמעות האמיתית של התשובה.
כל טוב