שאלה
שלום, אני מדריך שבט הרא"ה בבני עקיבא(עולים ל-ט') יש אחלה חניכים, לא הייתי אומר צדיקים אבל בהחלט הם יותר ממה שהרבה אנשים היו בגילם אבל כל זאת יש כמה בעיות: עד לפני שבוע ככה הכל היה טוב ויפה מבחינת שמירת נגיעה, לפעמים טיפה הגזימו שמי שרואים אותו נוגע הוא מטורף וכו'... ואז פתאום אין לי מושג מאיפה זה הגיע הם סתם הסתובבו כזה ואחרי יומיים חניך אחד מתקשר אליי וסיפר לי שמה שקרה זה פפשוט מטורף, פתאום כל אלו שהיו תמיד ה- צדיקים שהיו הכי הרבה צורחים על מי שלא שומר נגיע, פתאום אתמול הם נגעו בכל הבנות- לא בצורה הכי ברורה של חיבוקים ונשיקות, אבל כן ישיבה צמודה כזאת נגיעה ביד וכאלה.. עכשיו,אני לא יודע איך להתחיל לדבר איתם על זה כי אני לא בטוח בכך שהם יודעים מה זה באמת אומר שמירת נגיעה, זה באמת אשמת הרבה אנשים שזורקים סתם מילים בלי להסביר אפילו... מה אתם אומרים? מאיפה להתחיל? איך להמשיך? איך להתנהג איתם? וכו'... ואגב, זה המקום להודות לכם, יש פה מאמרים, שאלות, תשובות על כל נושא שאני צריך! תודה רבה,צום מועיל!
תשובה
שלום רב
שמחים על פניתך
ראשית, אני רוצה להקדים ולומר, שאולי אתה ממש מופתע מהענין, אבל אנחנו בכלל לא. לצערינו הרב, חברה מעורבת היא באמת דבר מאד בעיתי, במיוחד בגילים צעירים, וזה ממש ממש טבעי שלמרות כל הדיבורים היפים, בסופו של דבר היצר ´עובד´ שעות נוספות, ואנשים בקלות יכולים ליפול בנגיעה ובאיסורים אחרים.
אז באמת מה עושים? אני חושב שיש לעשות כמה דברים.
קודם כל, מאד חשוב לחנך ל"מה כן" ולא ל"מה לא". אם מדברים רק על מה שאסור ואסור ואסור, במיוחד בנושא הזה, - יכול לפעמים רק להגביר את התופעה. צריך לעשות להפך - למשל, לתכנן פעילויות שיוצרות דיאלוג מכובד ובונה בין הבנים והבנות. כבוד הדדי, חיוך, נעימות אבל כל זה תוך שמירה על הגבולות. לחנך אותם לא לדבר עם בנות זה אפשרי בסניפים נפרדים לחלוטין. בסניפים מעורבים צריך לחנך שהמפגש בין הבנים לבנות יהיה ´איכותי´. זה לא אומר שמדברים רק על נושאים שברומו של עולם אבל זה כן אומר, שכל הזמן שמים לב ´לא לאבד את הראש´, שמים לב שלא מגיעים למקומות רדודים, שבסופו של דבר נגמרים בצחקוקים ונגיעות (במקרה הטוב).
בנוסף לכך, מילוי החלל הריק בתוכן: כשיש שיעמום מתחילים לפעמים לעשות שטויות ושיגועים, ויכולה להיות קלות ראש. ואז, כשהמדריך בא ומתעלף מרוב זעזוע - אף אחד לא ממש מתרגש. הסניף הוא מקום אידיאלי ליצירת עניין, התרחשות, אקטיביות, יצירתיות. יש חניכים שמשתעממים - מצוין. כאן בדיוק המקום שלך, לחשוב איך לענין אותם, איך לגרום להם לעסוק בדברים שיש להם תוכן עצמי, ולא רק בלשבת ולקשקש אגב נגיעות שונות. זה לא אומר שהבעיה תיפתר, אבל אז, כשיהיה מצב שבו כולם עסוקים בלעשות ולתכנן דברים
(פרוייקטים, התנדבויות, וכו´), שיחה אישית עם חניך על נגיעה בבנות יכולה ליפול על אוזניים יותר קשובות ויותר רציניות. משהו כמו: "דרך אגב, לגבי המגע", ולא "טוב, עכשיו מדברים על הנגיעות".
דבר אחרון: חשוב ביותר שהמדריך יעשה כל שביכולתו כדי להמשיך ולהיות כתובת איכותית לפניות של החניכים שלו בכל נושא. החניכים עסוקים מאוד בנושא של בנים-בנות, מגע, אהבה וכו´. אם המדריך יהפוך ל"שוטר/פקח, אני פורק סחורה" יפסיקו לפנות אליו להתיעצויות (מי רוצה לבוא לייעוץ ו´לקבל על הראש´?). התפקיד שלך בראש ובראשונה הוא לאהוב את החניכים איך שהם, לקבל את החניכים איך שהם, עם העליות שלהם ועם הנפילות שלהם. מתוך כך אפשר אחר כך להשפיע הרבה יותר.
ברכה והצלחה.