שמירת נגיעה בזמן נידה

שלום לך

לאיסור נגיעה באישה נידה מספר סיבות א. נגיעה עלולה להוביל להוצאת זרע לבטלה שע"פ המקובלים נחשבת לעבירה חמורה ביותר כי אדם מאבד כוחות חיים גדולים ללא צורך.
ב.גם עצם ההנאה מאישה נידה אסורה ולחלק מהפוסקים הוא בכלל אביזריהו דעריות - אחד משלשת הדברים שעליהם נאמר יהרג ובל יעבור
ג. אי שמירת נגיעה רק תקשה על שמירת הטהרה - כשאדם מתרגל שאסור לגעת אז יותר קל לו לשלוט בעצמו והוא פחות עצבני מהריחוק אך אם הוא כבר נכנס "לקטע" יהיה לו הרבה יותר קשה להפסיק והוא אף יסבול מזה ובסופו של דבר יגיע למצב שאישתו תיכנס להריון בזמן שהיא נידה וע"פ דברי חז"ל דבר זה משפיע [הרבה] על רמתו הרוחנית והנפשית של התינוק כשאדם פוגם בשמירת הברית הוא יוצר אצלו מין נכות נפשית כי כבר אין לו יכולת לעמוד על העקרונות שהוא מאמין בהם בתוקף = ככחה של ברית
ד. מי שיקפיד על הדברים האסורים יוכל לשמוח יותר מהדברים המותרים - שכן אז הוא יהיה הרבה יותר שלם עם עצמו - יותר שמח ויותר חיוני, אם תחלישי את בעלך בעניין זה הוא אולי יוכל להראות בצורה חיצונית שזה לא מפריע לו אבל בפנים בפנים הנשמה צועקת..

ואעתיק לך מה שאמר על זה אליהו הנביא זכור לטוב(הנקרא מלאך הברית בזכות קנאותו לקדושת ישראל) זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ובזכות ההקפדה על טהרת המשפחה בע"ה תזכי לזרע של קיימא
לגדל דור ישרים יבורך ו"יהיו בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך הנה כן יבורך גבר ירא ה´".
בהצלחה אייל משה

המעשה מובא בתלמוד (במסכת שבת יג.).
מעשה בתלמיד אחד ששנה הרבה, וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה, - ומת בחצי ימיו.
והיתה אשתו נוטלת את תפיליו, ומחזרת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. אמרה להם: כתוב בתורה, כי היא חייך ואורך ימיך. בעלי ששנה הרבה, וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה, מפני מה מת בחצי ימיו?

ולא היה אדם אומר לה תשובה.

פעם אחת, התארח והתאכסן אצלה אליהו הנביא זכור לטוב, והיתה משיחה לו כל אותו מאורע.
אמר לה: בתי, בימי נידתך (דהיינו, בשבעת הימים של ראיה ראשונה) מהו אצלך? אמרה לו: חס ושלום, אפילו באצבע קטנה לא נגע בי. אמר לה: בימי ליבוניך (דהיינו, בשבעת הימים שסופרת לאחר מכן) מהו אצלך? אמרה לו: אכל עמי, ושתה עמי, וישן בקירוב בשר ולא עלה על דעתו דבר אחר.

אמר לה: ברוך המקום שהרגו ושלא נשא פנים לתורה. שהרי התורה ציותה: ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב, עד שתבוא במים