שאלה
שלום לרב
אני בחור כבן 14וחצי ואני מתקשה מאד בשמירת העיניים והמחשבה.ב"ה אני כבר לא פוגם בברית אבל נושא זה קשה לי...אני על סף שבירה..כל פעם זה ניראה לי כ"כ פשוט אבל אחר כך אני מרוסק...אני לא יודע איך אני יכול לפנות כל פעם לקב"ה ולבקש סליחה שוב ושוב ולהבטיח להשתדל כבת'כלס אנלא עושה כלום ורק נופל..אני אחד שחבירים שלי מחזיקים ממנו 'דוס' אבל אני לא אוהב שהופכים אותי לכזה סתם מבלי לדעת מה באמת קורה...אבל בעקבות זה שחברים שלי מחזיקים ממני כזה ואני גם משתדל לחזק חברים בנושא אמונה וכאלה אבל לפעמים אני מרגיש כלכך צבוע..!!איך אני?פלוני בן פלוני לא מצליח לשלוט בעצמי פעם אחר פעם...אני כלכך משתדל בדברים אחרים...תפילה היה חשוב לי מאז ומעולם,ציצית אני מניח תמיד מאז שאני זוכר את עצמי,אני גם קם בבוקר ולומד עם חברותא גמרא וזה באמת מחזיק ומחזק אותי...אבל הידיעה שבבית אני לא שולט בעצמי שוברת אותי...אני לא רוצה להיות כזה...!!!אבל זה כ"כ קשה וזה לא מרפה..!!חשבתי גם על סינון אינטרנט אבל אני לא רוצה שאחרים ידעו...והכי גרוע...שבזמן האחרון אחרי שאני חוטא...המצפון שלי שקט כמו כלום..!!פעם אם דבר כזה היה קורה לי הייתי ממש כמעט באבל..והיום-הכל נעלם..!אני מרגיש שדבר כזה מוריד ממני כח ואני פוחד להתחלש....אנא עזור לי..!!
תשובה
שלום
ראשית, הבעייה שאתה מעלה היא ללא ספק הבעייה הנפוצה ביותר בתרבות שלנו היום, ולכן ההדרכה הראשונית היא ליצור סוג של הפרדה בין שאר עבודת ד' לבינה. אין הכוונה שאדם אמור להשלים עם הכישלון אולם יש מקום לשים את הדברים בפורפורציה, כלומר להבין שאם נפלתי בתחום זה אין הדבר אומר שעכשיו שכל עבודת ד' שלי היא רקובה וכו'. אלא שיש פה פיתוי גדול שאינו מעיד עכשיו על מכלול חיי.
לגופו של עניין, כל תשובה היא חשובה וגם אם אדם נופל, עדיין, כל יום שהוא מצליח לשלוט בעצמו ולהתגבר הוא ניצחון בפני עצמו. נסה כמה שיותר להעמיד סייגים. נסה להשתלט על הדחף הזה בהתחלה ולא להרהר בו מתוך אשליה של 'עוד קצת וזהו'. בתחילה קל להשתלט עליו. לדעתי גם התגבר על המבוכה ובקש מההורים אינטרנט עם סינון. אין בזה בושה. להיפך זה מעיד על בגרות.
יש עוד הרבה מה להרחיב ויש עוד הרבה עצות, אני ממליץ לקרוא את הספר של הרב יהשוע שפירא 'אשיב ממצולות', שמרכז שם דברים חשובים בנושא.
בברכה חגי