שאל את הרב

שמירת הברית - לבנים בלבד

חדשות כיפה חברים מקשיבים 12/10/09 12:52 כד בתשרי התשע

שאלה

נכון שנכתבו על זה שאלות ועוד ...אך אני יודע שאם זה לא יבוא ממני -זה לא יועיל...אני לומד בישיבת הסדר שיעור ב',עליתי ברמות גבהות בשנה וחצי זאת-התחלתי לשמור נגיעה,לאהוב ללמוד תורה להקפיד בברכות וכו'-וכאן מתחילה הבעיה יש משהו אחד שאני נכשל בו וטבוע בו-ראיית המראות הכי גרועים שיכולים ליהיות ועם זה גם בא הוצאת זרע לבטלה..אני מצטער על כל פעם שאני עושה את זה(והגעתי למצב שהתחלתי לחשוב "אולי טוב מותי מחיי"-הרי הדין של ז"ל זה מיתה בידי שמיים)אבל אני טבוע בזה עד הצאוור ולא רואה את הסוף-ותאמינו לי ניסיתי הכל תיקון כללי,קריאת ספרים,קבלות על עצמי וכו'... חייב דחוף עזרה לפני הצבא!תודה רבה! נ.ב:מכתב זה נכתב מתוך אהבה לה' יתברך..אינני ירא מה' אלא יותר מרגיש שאני מאכזב אותו וכואב לי על זה..

תשובה

שלום לך אחי היקר!

א. הלב יודע

ישנו פסוק במשלי שמתאר את מצבך - “לב יודע מרת נפשו, ובשמחתו לא יתערב זר".
הבעיה הגדולה של הנסיונות בתחום העריות היא הבדידות. רק אתה יודע עד כמה מר לך וכואב. אתה בודד במערכה ואין לזה סוף... יאוש אוכל אותך והתחושה היא שכל הלימוד וכל ההתעלות בישיבה, כל המצוות והעבודה הרוחנית - הכל חוזר לאפס ברגע שנופלים בחטא.
ומה עוד יש לעשות? כבר ניסית את הכל... וכל פעם נפלת. שוב ושוב וכבר אין כח... וכל המלחמה המטורפת הזו, כל הבלאגן הזה בנפש וכל הכאבים הנפשיים הכל קורה לבד, בסתר, בשקט - “במסתרים תבכה נפשי".

זה באמת נשמע די גרוע... לא?

העניין הוא שדווקא כאן טמון הפתרון – "לב יודע מרת נפשו" פירושו שדווקא האדם שיודע את עצמו טוב מכולם, מכיר גם מה הפיתרון שהכי מתאים לבעיה. אני יכול לייעץ לך עד מחר, אני יכול לספר סיפורים ולתת משלים ולצטט את כל המקורות שאתה כבר מכיר ישר והפוך, אבל כל זה לא יגרום לניצחון המיוחל. למה? כי דווקא אתה יודע טוב יותר ממני מהי התשובה. אמנם, חכמינו אומרים ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" וכל אחד צריך איזו עזרה קטנה, אך עיקר העניין טמון בתוכך. יש לך את הכח!!!

ב. הסיירת

לעניות דעתי, אפשר להשתמש כאן בשביל הזהב של הרמב"ם בכדי להגיע לטהרה .

צורת הריפוי של הרמב"ם היא קצת קשה, אבל יעילה מאד. לפי הרמב"ם, אם אדם הוא קמצן ומבין שהוא צריך לתקן את עצמו, עליו לנטות לקצה השני ולהפוך לפזרן מוחלט. לזרוק כסף בלי הפסקה. כך הוא יעקור מליבו את הקמצנות, וברגע שנראה שהמידה הזו סרה ממנו, נאמר לו להתחיל לנהוג בעין טובה שהיא מידת השיווי ושביל הזהב, וכך תיקנה בו המידה הטובה לאחר שהסיר מעצמו את המידה הרעה.

אנו עוסקים במלחמה למול היצר החזק ביותר שיש באדם – יצר העריות. בכדי לשנות את ההרגלים שלנו שכבר נוטים אוטומטית לחטוא, עלינו ללכת לקיצוניות השנייה. להפוך לסופר טהורים, סופר נקיים, סופר רחוקים מתאוות!!! לא מסתכלים על נשים, מורידים משקפיים ברחוב, לא נוגעים בבנות, נמנעים ממקומות לא צנועים, לא צופים בסרטים וטלוויזיה... הולכים עד הסוף לצד הקיצוני ביותר, ועם הזמן נוכל להתיישר ולהיות נורמאליים. חשוב לי להדגיש שצורת חיים כזו של טירוף מערכות בכל הנוגע לצניעות הוא לא מצב טבעי ובריא לנפש, אבל הוא מצב שיכול להוציא אותנו מהבור הזה של הרגלים לתאווה אסורה. נתמיד בטהרה חזקה עד ליום שבו נוכל להתיישר (ויתכן שזה יהיה רק בחתונה).

(בסוגריים אני רק רוצה לומר שהרמב"ם בעצמו אומר שישנן תכונות נפש שצריך להרחיק מהן מאד מאד ומה שאנחנו חושבים שהוא ´אמצע´ זה לא מספיק. מגאווה למשל, צריך להתרחק במיוחד כי הנפש נוטה אחריה באופן טבעי, וכך גם בעריות. המצב ה´נורמאלי´ הוא שהאדם נתנהג כמה שיותר בצניעות. הוא לא משתגע לגמרי, אבל הוא נזהר מאד...)

הרב יהושע שפירא כתב ספר נפלא שאולי אתה מכיר - “אשיב ממצולות". אם עוד לא קראת – תקרא. זהו ספר מצוין שעוסק בתשובה דווקא בתחום של עריות. אחת מהעצות המרכזיות שלו היא בעצם העצה הזו. להפוך לחיילי צניעות. הוא קורא לזה סיירת. אנשים בסיירת לא מוותרים, יש להם משימה והם מבצעים אותה ללא מורא. אנשים בסיירת עושים לפעמים דברים קיצוניים בכדי להגיע למטרה. אנחנו הסיירת של הקב"ה ואנחנו נשקיע כל מאמץ אפשרי בכדי להגיע לעוצמה מקסימלית של טהרה.

להיות בסיירת זה מצב קיצוני מאד, אני לא יודע אם אתה מתכנן להתגייס לסיירת, אבל אני אישית אימנתי סיירות במהלך השירות הצבאי שלי. הם לא נורמאלים, האימונים שלהם לא נורמאלים, המפקדים לא נורמאלים, העונשים לא נורמאלים, שום דבר שם לא הגיוני. זוהי לא צורת החיים הבריאה, אבל אנשי סיירות הם האנשים שקוראים להם כשצריך לבצע פעולה!!! הם כח אדיר שהאויב אינו יכול לו! הם נחושים וחזקים ועומדים במשימות!!!

כשאנחנו נהיים אנשי סיירת, אנחנו מוכנים לשנות את חיינו ולהקצין אותם למען ה´ יתברך וכבודו!

כמה קווים כלליים לצורת הפעולה:
1.אינטרנט – לעבור מיידית לרימון!!! בחסימה גבוהה וטובה. תסביר להורים שאין מה לדבר וחייבים רימון. (אני מדגיש – לא להתעמת עם ההורים! ובכלל, לא להתעמת עם אף אחד. זה שאנחנו כרגע בתהליך של היטהרות לא צריך לגרום סבל לאחרים. הדרך היא לבקש בתוקף ובנועם)
2.פלאפון – אם יש אינטרנט בפלאפון – לחסום אותו!!! חברות הפלאפון ינסו להניא אותך מכך. אל תוותר. סיירת או לא סיירת?
3.טלוויזיה – אני ממליץ להתערב עם חבר כמה זמן אתה מחזיק מעמד בלי טלוויזיה. אני אישית ניסיתי את זה וזה עובד. (תתערבו על משהו רציני שיעלה הרבה, לא מגש פיצה...) אם יש בבית טלוויזיה, כדאי לנסות לדבר עם ההורים על כך. (שוב, בנועם...)
4.כל דבר אחר שאתה יודע שעושה לך בעיות ומעכב אותך בדרך – תהיה חכם ותמצא דרך להכניע אותו. אנשי סיירת הם רבי תושייה.


ג. קשיות עורף

צריך לשמור על ראש של סיירת. בשביל להחזיק מעמד בסיירת צריך כח סבל ועקשנות של פרד.

יש לי חדשות רעות – גם את תקבל על עצמך החלטה אמיצה ובאמת תעשה צעדים שיביאו אותך קרוב לניצחון על היצר והוא יחלש משמעותית, הוא עדין לא יוותר, כי כזה הוא. מעצבן, לא נעלם, קשה עורף. תמיד אנחנו במלחמה.
כנגד זה אנחנו צריכים לפתח את קשיות העורף הטבעית שלנו בעם ישראל - “כי עם קשה עורף הוא". את קשיות העורף שלנו אנחנו נפנה כנגד היצר. הוא חושב שהוא יכריע אותי אחרי ששמרתי את עצמי טהור כל כך הרבה זמן?! שילך לחפש ת´חברים שלו... אני חזק יותר ואני אעצבן אותו ואני לא אעשה כלום, ובלבד שלא אפתח את המחשב...
הגמרא בברכות אומרת "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע" כלומר – צריך לתקוף אותו ולא רק לחיות במגננה אינסופית. ומאידך, גם כשקשה - להיות קשי עורף, לא לוותר.

המלחמה ביצר הרע היא ארוכת טווח. לא מנצחים מלחמות ביום אחד, בהחלטה אחת. זהו תהליך ארוך מאד וקשה. גם אם נופלים פעם פעמיים (ואפילו יותר...) אין זה אומר שנכנענו. קשיות עורף!!! הוא רוצה שאני אתייאש ואני אראה לו מה זה... שום יאוש!
נפלתי?
יהיה בסדר.
אני אוסף את עצמי מחדש וביום הבא אני מתפלל יותר חזק, הקב"ה יודע שאינני חפץ בחטא בעומק ליבי והוא שומע אותי. ביום הבא אני אלמד יותר חזק, התורה שלי תבקע את כל המחסומים ותטהר אותי ותשרוף את כל הזוהמה. אני לא מוותר לעולם והיצר הרע יכול לקפוץ.
אנחנו דור של ´אינסטנט´ ולא אוהבים דברים ארוכי טווח, היינו מעדיפים שברגע שנקבל את ההחלטה באומץ ובכנות שלא נחזור לחטא – זה יקרה מעצמו, אבל מה לעשות, פה אין קיצורי דרך. הקב"ה רוצה שנילחם למען שמו. אמנם חשוב לקבל בתחילת הדרך החלטה חזקה שתתן לנו כח, אך חשוב כפליים להיות עקשנים ולהמשיך ללכת בדרך שהחלטנו עליה ולא לוותר.


ד. שביל הזהב שלי

לפעמים אנחנו מפחדים לעשות צעדים קיצוניים לפתרון הבעיות שלנו. אנחנו תופסים את עצמנו כאנשים נורמאליים מן השורה ולא פאנטים דתיים... אנחנו אנשי ´שביל הזהב´ של הרמב"ם... לא?

התיאור הזה הוא לא מדויק. השביל שמתווה לנו הרמב"ם הוא שביל אישי. לכל אדם ואדם יש מערכה משלו, ומידות שונות, ולכל אדם יש נקודה אחרת בה הוא משיג את השיווי.

אל תסתכל על אחרים. אתה צריך לעשות מה שיהיה טוב בשבילך. אל תתבייש בזה שאתה צריך צעדים כאלה, תאמר לעצמך שאדרבה! אתה זוכה לעשות קידוש השם גדול מאד! אתה נלחם למען שמו ולמען הרביית טוב וטוהר בעולם הזה. אין לך במה להתבייש.

חזק ואמץ וה´ יהיה בעזרך!


כל טוב אחי היקר,
בהצלחה רבה!!!
יהודה.

אם ברצונך להוסיף, להאיר ולהעיר – אשמח לשמוע ממך - judajo84@gmail.com




כתבות נוספות