שאלה
שלום רב,
הבעיה הנ"ל מטרידה אותי הרבה מאוד זמן. עכשיו לאחר טיפול זוגי זה מטריד אותי עוד יותר ואני אסביר את עצמי. אני חוזרת בתשובה בעלי לא (נשאר מסורתי) ויש לנו מיטה רגילה. במשך השנים שאני שומרת אני עוברתלמיטה אחרת כי אני רוצה לשמור. לו יש רעיונות של לשים "קו הפרדה" באמצע וזה בסדר. ניסיתי וזה לא נח- תמיד הוא גולש לצד שלי ואיך בכלל אפשר לדעת שלא נגענו בשינה. כך יוצא שאני יוצאת מהחדר . וזה יוצר ריחוק יתר על המידה. וגם ככה קשה לי בימים האלו - אני אחרי לידה ויש דימומים לא סדירים. אני רוצה מיטה יהודית, וחשבנו לעבור דירה ולשם כבר לקנות ישירות מיטה, אך הרעיון נדחה בינתיים לעוד שנה- שנתיים. מה עושים??? חשבתי על מזרון שיהיה אפשר להכניס לחדר ולשים על הרצפה- אך עדייןלא נהיה באותו גובה שיהיה ניתן לראות אחת את השנייה. ומה גם שהוא מפונק לא מוותר על המיטה שלו. אוף! בכלל כל הקושי של להיות דתייה שהולכת אחרי הדת בלב שלם לצד מישהו שמטיל ספק ולא ממלא את החובה שלו כמו שצריך לעשות כבעל, זה קושי. אני מנסה לדחוף אותו לכיוון אך זה קשה. למשל, עכשיו אני קוראת הלכות בענייני כיבוד הורים, ושיתפתי אותו, והוא התעצבן עלי ואמר שיש לו הגיון והוא יודע את זה. או שאני אומרת לו שכשאני בימי נידה יראה יותר התעניינות בי והוא עושה משהו קטן וזהו. אחרי זמן מה שוכח מזה. אך הלילה שיתפתי אותו בזה שקשה לי עם כל הקטע הזה. שאני התחזקתי מאוד והוא נשאר במקום, ושאם גם הוא היה לומד הלכות ודברים דומים אז זה היה עוזר לי מאוד, ואם הוא היה רוצה לעזור לי, הוא כנראה הבין את הקושי (הייתה לנו בעיה בתשעה באב, ומאחר שגם לו קשה הבין את הקושי שלי)ואמר שיעשה משהו בעניין, משהו כמוללכת לשיעורים. לפחות אני מקווה כך
תודה מראש,
מצפה לתשובתך
תשובה
שלום
אני מבין אותך, ומעריך מאד את עז רוחך הטהור להמשיך לשמור על הקדושה בבית.
במקרה שציינת ניתן להקל ולישון על מיטה עם הפרדה ברורה באמצע. וכשתוכלו קנו מיטה מופרדת כהלכה.
חיזקי ואמצי, והמשיכי בכיוון החיובי שלך. אל תכפי על בעלך אלא האירי לו, הציעי לו לימוד משותף איתך מעט כל יום, והחשוב ביותר- מצאו יחד קהילה שתוכלו להיות חלק ממנה ותחזק אתכם בדרך יראת השם.
בהצלחה