שאלה
אנחנו מאורסים. לצערי בהתחלה נהגנו חמי (לעתיד) ואני לנשק לשלום אחד את השני. למה התחלתי עם זה מהתחלה? לא בגלל שכ"כ רציתי אלא בגלל שראיתי ש2 הכלות האחרות שלהן נוהגות לנשקו..
בזמן האחרון אני מתחרטת על זה וגם ארוסי אינו נוהג לנשק את אמי לשלום וב"ה שנינו נמנעים ממגע עם בני המין השני.. ארוסי דיבר עם אביו ואמר לו על החלטתי.
חמי וחמותי מבינים את זה אבל לצערי אני מרגישה ריחוק.. כן! זו אשמתי שמלכתחילה הנהגתי את זה, אבל "בגלל החשש מהתגובות על השינוי הפתאומי הזה- הייתי מוותרת על ההתקדמות במצווה הזו אצלי"?
נכון , לא פוגעים באדם קרוב מאוד מאוד (ממש כמו אבא..) אבל מה ההלכה אומרת על זה? גם חם הוא אדם שאני צריכה להימנע ממנו ממגע?
כמובן שאני משתדלת להיות מנומסת ולחייך בסבר פנים יפות ולנסות לגשר על 'הריחוק' הזה עכשיו פתאום שהתרחש באמצע מבחינתם, מה שעוד יותר מעצים את זה הוא ש2 הכלות האחרות מנשקות אותו כשהן מגיעות.. אבל לא בגלל לחץ מסביב נוותר על דבר שכ"כ חשוב לנו.. (לדוג', אני לא רוצה לחשוב על כך שאהיה אסורה על בעלי בזמנו אבל את חמי אנשק לשלום.. זה נראה לי הפוך לחלוטין!!)
אבקש את תשובת הרב מהפן ההלכתי וגם הרגשי שבדבר. תודה.
תשובה
אני חושב שהחלטתם החלטה נבונה ונכונה. אני מבין את הקושי הרגשי שלך, אך את יכולה להיות בטוחה בעצמך. אני בטוח שיעבור זמן, ותרגישי הרבה יותר טוב עם החלטתך.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם