שמחת החיים ובדיחות עדתיות

שאלה

שלום כבוד הרב,

ברצוני לשאול שתי שאלות.

הראשונה והעקורנית יותר היא די כללית ולא נוגעת בנושא מסוים בלבד.

ידוע לנו, שהתורה היא תורת חיים ואנו צריכים לחיות חיי תורה. בנוסף, אמרו גדולים בינהם ר' נחמן: "השמחה איננה עניין שולי במסעך הרוחני, היא חיונית".

העניין המרכזי שברצוני לומר הוא שמרוב הלכות ואיסורים נראה לי שאנחנו מאבדים את העיקר.

שאלתי היא איך אנחנו צריכים להנות מהחיים אם כל חיינו צריכים להיות תורה ולא שאני מפקפק בזה, אבל, למשל, עניין שיחה בטלה. איני מבין למה מדוע אין אנו יכולים לדבר שיחה רגילה, בלי הזכרת דברי תורה אלא שיחה גמורה של חול.

כמובן שכל זה במידה הראויה ולא מוגזמת אבל מדוע גם זה אסור?

זאת הייתה דוגמא קטנה אבל אני חושב שרמת הדיקדוקים בהלכות כבר מסווה את המצווה ואת מהותה.

אשמח מאוד אם תענה לי על השאלה.

שאלה שנייה בנושא בדיחות עדתיות.

האם כשמספרים בדיחה על עדה מסוימת זה בגדר לשון הרע או משהו אחר.

מצטער על הטירחה, שאול

תשובה