שאלה
הרב שלום! בזמן האחרון ניתקלתי בבעיה שממש קשה לי, במיוחד באולפנה.
יש לי שמחה ממש גדולה, אני אפשר לומר ילדה ממש שמחה במיוחד עכשיו אחרי שהיתחזקתי והתחלתי להבין את פשר החיים ואת הטוב שה' עושה לנו בכל דבר.
השמחה שלי ממש מפריע לבנות אחרות,אני יכולה לתת כמה דוגמאות לזה:היתעוררתי בוקר אחד ורציתי להעיר את כל האולפנה שלנו(זאת אולפנה ממש קטנה) כאילו לעזור למדריכות קיצור,באתי לדירות של הבנות בריקודים ובשירים וכולם צעקו עליי.
תמיד צועקים עליי כשאני שרה שאני יפסיק עם השירים הדוסים שלי
שאני יפסיק להיות ילדותית וצועקות עליי.
בטיולים אני הולכת למיקרופון ואומרת טיול נעים לכולם ומשום מה זה מפריע להם
יש לי עוד המון דוגמאות אבל אין סיבה להמשיך.
אני מרגישה שמה שגורם לי שמחה,מתיי שאני משמחת את עצמי אם בשירים וריקודים זה ממש מפריע לאחרים! דיברתי עם אחי והוא אמר לי להיות אם האמת שלי כי היא האמת האמיתית!(השמחה,הדעות וכו'....)מה אני אמורה לעשות? אני חושבת שבלי שמחה אין מה לחיות, אין פשר לחיים. בן אדם חייב לשמוח תמיד גם אם זה להכריח את עצמו בלחייך.
תשובה
שלום
זה נהדר לשמוע שאת כל כך שמחה, וברור שעליך להמשיך בדרך זו של שמחה. אך כמובן שעליך להזהר מאוד שהשמחה שלך לא תפגע באחרים
נראה לי שמתוך זה שאת כל כך שקועה בעצמך
את לא שמה לב למה שאת גורמת לחברותיך
למשל להעיר את חברותיך הוא דבר שאינו מוצדק כלל
אם את רוצה לעזור למדריכות
עליך לעשות זאת בעצמך ולא להכריח אחרות לעשות זאת
בקיצור להמשיך לשמוח אך מתוך תשומת לב אמיתית לסביבתך
בברכה
הרב ברוך קהת