שמחה ומוסיקה

ב"ה

משה ברכה ושלום,

1) אכן, מצווה גדולה להיות בשמחה, ושמחה גדולה להיות במצווה. וכתב רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי מאמר ב', נ' "וכמו שהתחנונים צריכים מחשבה וכוונה, כך השמחה במצווה ובתורה צריכים מחשבה וכוונה ותשמח במצווה עצמה … ואם תעבור בך השמחה אל הניגון והריקוד היא עבודה ודבקות בעניין האלוקי".
כלומר, האדם צריך להיות במצב כללי של שמחה, ולפעמים יש שצריך למעט בשמחה כגון "משנכנס אב ממעטים בשמחה", ולפעמים צריך להרבות בשמחה כגון "משנכנס אדר מרבין בשמחה" אך תמיד צריך האדם להיות בשמחה.

נכון! זה לא קל לשמוח כשאני לפעמים עצוב, אך זוהי עבודתו של האדם על מידותיו. שורש הרע והיסוד של החטא זה העצבות שגורם לאדם לעצלות, לא ליצור ולא לחדש, וצריך לאזור עוז וכוח גדול ע"מ לגרש את העצבות.
ואיך עושים את זה? פשוט צריכים להחליט לא להיות עצוב, ואם האדם לא עצוב הוא בהכרח שמח, פועל, עושה, יוצר ומחדש.

ועיין בספר "ושמחת בחגך" ובספר "והיית אל שמח" שחיבר הרב אלכסנדר מנדלבוים ושם הוא מסכם מתורתם של ראשונים ואחרונים על נושא השמחה בעיקר לפי הרמב"ם, המהר"ל והגר"א.

2) לא ראוי ולא רצוי להאזין לרדיו הפועל בבית השכנים, אך אין האדם מצווה לעזוב את ביתו בשל כך, או לאטום את אוזניו. כשזה קורה לי אני מתחיל לשיר או ללמוד בקול רם וכך אני מתגבר על עצמי ועל רעש הרדיו מבית השכנים.

3) עיין בתשובתו של הרב שמואל אליהו בנושא שירים לועזיים. https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=5104


בברכה,
עוזיאל