שמחה בחגים

לשואלת היקרה שלום שלום!!
שאלה משמחת מאד :)
באמת כולנו יודעים ש"צריך" לשמוח בחג אבל מה זו השמחה הזו ואיך מגיעים אליה??
שמחה מגיע מתוך שלימות מסוימת..
רבי נחמן אומר "אין שמחה כהתרת הספיקות".. כשדבר אצלנו בספק ולא ברור, חד נוגע אלי קשה לי לשמוח..
אז לפני שנכנס פנימה נתחיל עם הדבר הבסיסי ביותר-שמחת מצווה..
יש עניין במעשה. המעשה מוציא ממני, הוא הופך אותי מפסיבי לאקטיבי..
ובאמת יש את מצוות החג בצורה הפשוטה לדוגמא:
להכין סעודה עם מאכלים אהובים,לקשט את הסוכה כמו שאני מדמיין אפילו קניית בגד חדש או מתנה לחג גם היא משמחת-היא נותנת לחג מקום של חשיבות אצלי,יש לי תחושה של שמחה ברמה הבסיסית, מעצם המעשה ש-ל-י בו.
אני מביא את עצמי מלהיות מתבונן מהצד, לחלק מהעניין, חלק מהחג.
לכן למעשה,הבסיס הוא קיום מצוות החג-אני מתקשר לחג דרך המצוות שבו-וזה דבר משמח..!!

אך כמובן שזה לא הכל..

בחגים אותם אנו חוגגים על מאורעות שונים שאירעו לעמינו, התגלה אור אליו עלינו להתחבר.
וזאת בדיוק הנקודה.
כפי שפתחנו שמחה נובעת מתוך מקום של שלימות!
כאשר החג הוא דבר זר לי-איני מבין אותו, מהותו, עניינו, מרכזו אין לי סיכוי לחוש את השמחה הגנוזה בו.
כי הוא בקלות יכול להפוך לעוד מועד של אכילת סופגניות\מצות\אוזני המן ו...
שאלתך חשובה כי היא מעלה זרקור חשוב.
כמה מאתנו באמת יושבים ללמוד על החג?
כמה מאתנו מחפשים את נקודת החיבור שלנו לחג?
ננסה להדגים זאת בשני מישורים שלכאורה הופכיים..

לדוגמא, סוכות-אחד יכול להתחבר מאוד לרעיון האושפיזין ולהבין ממש את המהות של כל יום ואשכרה לשמוח!! כי הוא מבין כי הוא מחובר כי ה-ו-א שם! זה לא עוד משהו רחוק..
אחד יכול להבין את המהות שכל עמ"י יוצא מהבית שלו ונכסה בצל ה´ בבטחה ומבין מה זה הביטחון בה´ ומהו נצחו של עמ"י ומתוך כך בחג עצמו כאשר יושב בסוכה נפתחים בליבו שערים..
ולאחר שניהם הם מדריגה אחת על גבי השנייה וככל שיעמיק יותר(האמת שכך אצל כל אחד מאתנו) השמחה אצלו תגדל.

האדם מרגיש מחובר-והוא שמח, כי אין לו חוסר בחג-יש לו את הנקודה שלו, את ההשקה שלו ליום!!
האדם שלם-כי החג לא חיצוני לו-הוא חלק ממנו, והנקודה המשמחת של החג בוקעת ממנו בו ודרכו.
מצד שני מעניין לראות שאפילו בצומות זה בדיוק אותו העניין..
צום הוא זמן לתשובה ומחשבה לא דומה אדם שלמד את היסטוריית תשעה באב לשם הדוגמא-את מהות בית המקדש, את מהות שנאת החינם את הבכי שנמשך עד היום "לא בגלל שנחרב לנו המקדש" אלא כיוון שלא נבנה בימינו-אותו אם מרגיש את תשעה באב-נעצב באמת.
והוא יכול לפחות לשמוח-שכואב לו. שיש לו נגיעה ליום! שהיום אומר לו משהו..

(למעשה בכל תחום בחיים כאשר אנו מגיעים לשלימות אנו מנביעים שמחה.)
הנקודה היא שעלינו להשקיע-ללמוד, לחשוב, להכין את עצמינו לקראת החג.
אז רק אסכם ואודה לך תודה לך על השאלה המהותית והמשמחת..!!
בשמחה תמיד!
חנן hananb1081@gmail.com