שמות ה' - שכינה לעומת הקב''ה

שואלת יקרה,

לפני שאני ניגש לכתיבת התשובה, חשוב לדעת שהנושא עליו שאלת הוא מאוד עמוק, ולכן כל תשובה שאנסה לכתוב בהכרח תהיה חסרה - קודם כל בגלל הבנתי הדלה בעניינים אלה, אך יותר מזה, מכיוון שקשה להכניס למילים יומיומיות את המשמעות המלאה של אותם רעיונות. תורת הסוד, הקבלה, נכתבת בדרך כלל במשלים שונים, סמלים כאלה ואחרים, ולא בכדי – הסיבה היא שלמילים יש משמעות מצומצמת שתלויה פעמים רבות בהקשרים תרבותיים וחברתיים כאלה ואחרים, והנושאים הללו לא יכולים להיות נתונים לפרשנות הנובעת מהבדלים מילוליים כאלה. תורת הסוד עוסקת בנושאים עמוקים מאוד, ולכן גם הקלקול שיכול לצאת מפרשנות מעוותת שלה הוא גדול מאוד – כפי שאנחנו רואים לא אחת לצערנו. מסיבה זו היא נשארה סודית – על מנת שרק המתאימים ביותר יוכלו לעסוק בה מתוך יראת שמים, לכוון לאמיתה של תורה, וכתוצאה מכך - שלא תצא תקלה מתוך העיסוק בה.

העיסוק בשמות ה´ הוא נושא מרכזי בקבלה, כאשר המשמעות של אותם שמות אינה במשמעות המצומצמת של השמות שלי ושלך, אלא עוסקים בהתגלויות שונות של ה´ בעולמנו. את עצמותו של ה´ בעולם איננו יכולים להבין, ולא נוכל להבין – מכיוון שהוא במדרגה מהותית גבוהה יותר משלנו. בצורה דומה, אך להבדיל אלפי הבדלות, כמו שבהמה לא יכולה להבין את המחשבה של אדם, כי אין לה חוויה של בחירה חופשית ורצון מוסרי. כך גם אנו לא יכולים להבין את עצמות ה´, וכשאנחנו מדברים עליו אנחנו נאלצים להשתמש בדימויים שונים המציינים צורות שונות של התגלות.

כאן אני מגיע לנושא עליו שאלת – משמעותה של "שכינה" לעומת שמות אחרים של ה´. שכינה דומה למילה שכן – שכנות מציינת קרבה, קשר. אם כי איננו מתוודעים למהותו האמיתית של השכן, המתגלה יותר בפנימיותו ובתוך ביתו, אנו נפגשים בחיצוניותו בתור שכן. בצורה דומה, המושג שכינה מתייחס לקב"ה. השכינה היא התגלותו הקרובה אלינו, התגלות הקשורה בחיים בעולם הזה על כל מה שנלווה אליהם. לכן הפסוק המתייחס לבניית המשכן אומר "ושכנתי בתוכם" – המשכן הוא מקום להתגלות מצומצמת של ה´, בתוך יישות פיסית, שכמובן שאינה מגלה את מלוא עצמיותו. הופעתו כביכול מצטמצמת לגבולות של קרשים ויריעות, מקבלת גבולות מסוימים, אך כמובן שאינה באה לידי ביטוי מלא. חלילה אם נפרש את הפסוק הזה, שכל עצמות ה´ נמצא בתוכנו – זו הגשמה נוראית שבעצם מבטלת את מדרגתו הנבדלת, וגוזרת את קיומו מקיומנו. הפירוש המקובל הוא שהשכינה, אותה התגלות קרובה אלינו, היא זו שנמצאת בתוכנו – בצורה דומה (להבדיל...) לשגריר המייצג את ארצו במדינה אחרת – הופעת המדינה באותה ארץ מצטמצמת להופעתו של השגריר, אך כמובן שלא נאמר שהשגריר הוא המדינה. לאור הסבר זה, אפשר להבין על מה מדובר כאשר מדברים על השכינה הנמצאת בגלות עם עם ישראל, כי כאשר עם ישראל נמצא בגלות ולא יכול לקיים את המצוות בצורה שלמה, השכינה מצמצמת את הופעתה להיות אתנו גם במציאות חסרה ועקומה.

הרא"יה קוק זצ"ל כותב באורות ישראל (פרק א´ סעיף ח´) כי "אור השכינה הוא כנסת ישראל" – לאור המשפט הזה אפשר להבין שאור השכינה, כלומר התגלות השכינה, השפעתה בעולם, היא כנסת ישראל – כלומר עם ישראל, עושי רצונו. כאשר עם ישראל חי חיי תורה ומצוות, השכינה מתגלה בעולם – ע"י הקודש שמתגלה באותם מצוות. כך כותב ר´ צדוק הכהן מלובלין על הגמרא (ברכות ח:) "מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד´ אמות של הלכה בלבד" – התגלות ה´ בזמן הזה, בעולם ללא מקדש, היא דרך חיים על פי ההלכה, כאשר חיים בצורה בה ה´ רוצה שנחיה. להבנתי את דברי ר´ צדוק, ההתגלות מתבטאת בצורה בה אנו חיים, כאשר אנחנו מגלים במעשינו את רצון ה´ – [שכינה שורה במעשה ידינו ממש,] מה שאנחנו עושים הוא התגלות ה´ בעולם. אותה התגלות היא מצומצמת, נעלמת, כמו ההבדל בין נוכחות של חברים, לבין נוכחות של חפצים שמזכירים אותם – כמובן שהחפצים מזכירים לנו את החברים ומביאים אותם לתוך חיינו באותה נקודה, אך החברים [עצמם] אינם שם.

לעומת זאת, שמות אחרים מציינים התגלות רחוקה ונסתרת יותר. אני לא יכול להגיד לך מה הבדל בין הקב"ה לשמות אחרים, כי אני לא מבין בזה דבר. אך כללותם, בניגוד לשכינה, היא הריחוק, המובן הסתום של אותה התגלות על פני הגילוי היחסי המתבטא במושג שכינה, שאותו אנחנו רואים ומרגישים. הקב"ה מתייחס לעצמות ה´, למציאותו מצד עצמו, שאותה אין לנו כלים לתפוס, בניגוד להופעה המצומצמת אותה אנו יכולים לקלוט במושג שכינה.

אני מצטער שההסבר הזה אינו מספיק בהיר, אני לא מבין את הנושא כל כך טוב. הענין הזה הוא באמת מאוד עמוק, והעיסוק בו הוא נחלתם של מעטים. לעומת זאת, היכולת לחיות אותו אינה כזאת – כל אחד מאיתנו מסוגל להופיע את השכינה במעשה ידיו, ע"י קיום מצוות, עשיית חסד, לימוד תורה, ובאופן כללי, דבקות במידותיו של הקב"ה – "מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום" (שבת קלג:). בשביל להיות חנון ורחום, לא צריך להיות מקובל גדול, מספיק רק לחשוב גם על צרכיהם של אחרים, כמאמר הפסוק (ויקרא יט, יח): "ואהבת לרעך כמוך – [אני ה´]".

סליחה על האיחור במסירת התשובה, ותודה על דברי החיזוק, משמח לראות שמה שנכתב כאן משמעותי עבורכם.

רק טוב,
יואב.

אם תרצי הבהרות - אנסה לעזור: yoavsb@gmail.com.