שאלה
העברתי לחניכות שלי פעולה, שהמס שלה היה שאדם צריך לרכוש לעצמו שם טוב. חניכה שלי אמרה שלדעתה מי שהוא בן אדם טוב לא צריך לדאוג לשמו הטוב כי הוא יבוא לו ממילא, ואם הוא דואג זה אומר שהוא לא מספיק מאמין בקב"ה שידאג לו לשם טוב, ואני טענתי שבכל דבר יש עניין של אמונה בשילוב עם השתדלות אישית, ושאני מחובתי לדאוג שכל דבר שאני עושה לא יתפרש בצורה לא נכונה ואז יצא לי שם רע, אף אם אני יודעת שנהגתי כשורה. ובעניין האמונה- כמובן שהקב"ה יכול לגרום שיצא לי שם רע למרות מאמצי, אבל אני צריכה לעשות את ההשתדלות כדי שזה לא יקרה, כמו לגבי מלחמה, ורפואה שלא נחשבים כחוסר אמונה.מי מאיתנו היא הצודקת?
תשובה
שלום וברכה ,
שתיכן צודקות ! כן , באמת שתיכן . שהרי מצינו בפרשת השבוע (פר' מטות) שמשה אומר לבני גד ובני ראובן שישתתפו במלחמה עם כל עם-ישראל לכיבוש הארץ ורק אח"כ ילכו לבתיהם. ושם נאמר :"והייתם נקיים מה' ומישראל" , והכוונה שאדם מישראל צריך להקפיד שלא יחשדו בו חבריו שמא עשה מעשה לא ראוי. ולכן מצינו בנביא "ומצא חן ושכל טוב בעיני א-לוקים ואדם". ועוד מסופר בגמרא שמשפחת אבטינס שהיו בקיאים במעשה הקטורת , שיש בה הרבה סממנים עם ריח טוב , מעולם לא יצאה כלה מבושמת מבתיהן, וכל זה על מנת שלא יחשדו אותם שמא לקחו מסממני הקטורת. ואם כן על האדם להקפיד שלא יחשדו בו לשווא. אבל מצד שני לא מצינו כאן כלל וכלל שאדם צריך לדאוג באופן חיובי לשמו הטוב , כלומר, אין הוא צריך לספר בשבח עצמו בפני אחרים על - מנת שיהיה לו שם טוב . ועוד יותר , אדם מגיע לגאווה כאשר משבח את עצמו ודואג לשמו הטוב . ומצינו שיש לו' צדיקים נסתרים וחלק ממעלתם שנסתרים הם, ואף אחד לא יודע על מעשיהם .
שתזכו למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם
בהצלחה
שמואל, חברים מקשיבים