שאלה
יש לנו שכנים ממש בית לידנו
שבזמן הבניה של הבית שלנו(הם כבר היו שם)
כל הזמן רבו איתנו - קראו למשטרה על כל דבר קטן הפריעו למשאיות ולעובדים שבנו וכתוצאה גרמו לבנית הבית להארך כשנתיים וחצי יותר מהמתוכנן.
מאוחר יותר התברר שהם כעסו על זה שהבית שלנו
מסתיר להם את הנוף.(המגרש שלנו חוקי לגמרי ומין הסתם שבמוקדם או במאוחר מישהוא יבנה שם)
עכשיו לאחר כ7 שנים אנחנו עדיין לא כל כך מדברים - לא עושים צרות אחד לשני אבל אין יחסי שכנות. האם זו עבירה והאם אנחנו צריכים ליזום חברות?
לא ברור אם הם עדיין כועסים אבל אם למשל נשלח להם משלוח מנות בפורים זה יכול לבייש אותם
(הם התנהגו כמו ילדים ואנו הבוגרים...)
מה אתה אומר?
תשובה
לשואלת שלום רב.
אכן אנו מצווים "לא תשנא את אחיך בלבבך", וכן "ואהבת לרעך כמוך". ואנו מצווים לעשות כמיטב יכולתנו על מנת להתפייס עם בעלי ריבנו. וכבר כתבו חז"ל במדרש "אמר להם הקב"ה, בני, מה אני מבקש מכם, אלא שתהיו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה".
יחד עם זה, זאת מצווה שאינה תלויה רק בי אלא גם בזולת. ולכן לפעמים עם כל מאמצינו אין אנו מצליחים לבצעה.
ולכן עלינו להתאמץ ולהתפייס כמיטב יכולתנו, ואם מאמצינו כנים והצד השני אינו מוכן לכך, אז אין זו אחריותנו.
ומהי הדרך? אכן אפשרות אחת היא פנייה ישירה לפיוס, למשל להזמין לסעודת שבת או סתם לכוס קפה. אפשרות אחרת היא מה שאת מציעה, דרך מצווה כגון משלוח מנות, והרי זה אכן עיקר המצווה, להרבות שלום ואחווה בין אנשים. ולפעמים הדרך הטובה ביותר היא לפנות דרך חבר משותף או רב שיתווך. והרי זאת היתה תכונתו של אהרן שהיה אוהב שלום ורודף שלום, שהיה הולך בין בני אדם מסוכסכים ומפייס כל אחד מהם כלפי חברו עד שכשהיו נפגשים היו נופלים זה על כתפי חברו ומתחבקים. ולכן לפעמים כדאי למצוא מין "אהרן" כזה שיתווך ביניכם.
אינני יודע מיהי השואלת, האם את אם המשפחה או אחת הבנות, אך לפעמים ההתקרבות מגיעה דרך הילדים שמתחברים ומשחקים יחד ומזמינים זה את זה לביתם, ואחריהם מתפייסים ההורים.
בהצלחה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם