שלום לאישה

אורי שלום,
הגמרא בקידושין(ע,ע"א;ע,ע"ב) מביאה שרב נחמן שאל את רב יהודה,האם הוא רוצה למסור שלום לילתא אשתו?השיב לו רב יהודה הלא כך אמר שמואל "קול באשה ערוה".דהיינו אם רב יהודה ישאל לשלומה,היא תשיב לו,וכך ישמע את קולה.אמר לו רב נחמן אפשר לשלוח שאילת שלום ע"י שליח,וכך לא תשמע את קולה.השיב לו רב יהודה,והלא שמואל אמר שגם ע"י שליח לא שואלין בשלום האשה.והסביר רש"י הטעם,וז"ל:"שמא מתוך שאילת שלום יהיו רגילים זה עם זה ע"י שלוחם ויבואו לידי חיבה".
רב נחמן מציע את עצמו כבעלה של האשה להיות השליח שלכאורה באופן זה יהיה מותר.וגם כאן השיבו רב יהודה,שכך אמר שמואל:"אין שואלין בשלום אשה כלל",ואפילו ע"י בעלה.והסביר רש"י הטעם,וז"ל:"שמרגיל לבה ודעתה אצלו".
והתוספות הסבירו שכל האיסור הוא לשלוח לה שלום ע"י בעלה,אבל בשלומה ובענינה ע"י בעלה-מותר.והראיה מהמלאכים ששאלו את אברהם "איה שרה אשתך"(בראשיתיח,ט).
וכך פסק מרן בשו"ע (אבן העזר כא,ו):" אין שואלים בשלום אשה כלל, אפילו ע"י שליח, ואפי' ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה".
ובשו"ת שרידי אש (חלק ב סימן קיב)כתב,וז"ל:"אולם ראיתי בספר עזר מקודש להגאון הצדיק מבוטשאש, המצורף לאבהע"ז סי' כ"א, שכתב שאעפ"י שאסור לשאול בשלום אשה, אבל לברכה וכן להתפלל עבורה מותר אפילו בפניה. ויסודו, שאין זה שאילת שלום אלא תפילה וברכה בעלמא, שרק שאילת שלום אסרו, שעי"כ מראה חיבה לאשה , משא"כ בברכה ובתפילה. והביא ראי' מאליהו הנביא מאלישע הנביא, שהתפללו עבור הצרפית והשונמית. וכן נהגו לברך ברכת מזל טוב ליולדת וכן לאשה בשעת נשואיה. עיי"ש באריכות".
בברכה וכל טוב,
שמואל זעפרני